החוגים הישראליים מתקרבים לציון נקודת זמן מכרעת – אלף ימים לאירועי השבעה באוקטובר, על רקע חשש פנימי גובר מאובדן הלגיטימציה הבינלאומית של המדינה והידרדרות המוניטין שלה בזירה העולמית. משקיפים סבורים כי תקופה ארוכה זו של לחימה לא רק החלישה את היכולות הצבאיות, אלא גם הובילה לירידה חדה באמון העולם במדינת הכיבוש.
בהקשר זה, מומחה לענייני תעמולה, גדי עזרא, הדגיש כי המציאות השולטת בחברה הישראלית הפכה פזיזה יותר ופחות סבלנית, בעוד העולם מגלה רצון גובר לסיים את המלחמות, גם אם זה על חשבון הביטחון הישראלי. עזרא ציין כי תל אביב אינה עוד כפי שהייתה לפני אלף ימים, והזהיר מפני השלכות חמורות אם לא יחול שינוי מהותי בגישה הנוכחית.
המומחה הישראלי קרא, בניתוח שפורסם בעיתון מעריב, לחקירה כנה ושקופה במקום להתפאר בהישגים צבאיים מדומיינים, ותהה על הסיבות שהובילו את המדינה למדרון זה. הוא סבר כי הבנת טעויות אלו מקבלת חשיבות כפולה לאור התמורות הפוליטיות הגדולות, כולל האפשרות להגיע להסכמים בינלאומיים בין המעצמות הגדולות לאיראן.
הניתוח התבסס על נתונים עדכניים שפרסם מכון המחקר פיו, שכללו סקר דעת קהל ב-36 מדינות מיבשות שונות בעולם, בהשתתפות כ-50 אלף איש. התוצאות הראו כי היחס כלפי תל אביב הפך שלילי באופן מובהק ברוב המדינות הללו, מה שמשקף בידוד גובר החורג מהגבולות הגיאוגרפיים המסורתיים.
הנתונים חשפו כי חוסר האמון בראש הממשלה בנימין נתניהו הפך למאפיין כללי בקהילה הבינלאומית, כאשר שיעורי חוסר האמון עלו על אלה של תומכיו בכל המדינות שנסקרו למעט שלוש מדינות בלבד. ירידה זו בכריזמה הפוליטית של נתניהו תרמה ישירות להחלשת העמדה הדיפלומטית של ישראל מול בעלות בריתה ויריביה כאחד.
אחת הנקודות המדאיגות ביותר בתוך ישראל היא ההידרדרות החדה בתפיסת הנוער העולמי כלפי המדינה, כאשר הונגריה, הנחשבת לבעלת ברית קרובה, רשמה 72% התנגדות בקרב קבוצת הנוער. אינדיקטור זה מצביע על כך שדורות העתיד באירופה ובאמריקה עשויים לאמץ עמדות קשוחות יותר כלפי המדיניות הישראלית בעתיד.
עזרא הבהיר כי נתונים אלו אינם נועדו להלקאה עצמית, אלא הם פעמון אזהרה החושף כשל מבני בניהול המשבר מראשיתו, וציין כי הצהרות שרים חסרות אחריות אינן הסיבה היחידה. הוא סבר כי קיימים תהליכים מושרשים שבהם תרמו ממשלות עוקבות, שהובילו בסופו של דבר לסגירת העולם בפני הנרטיב הישראלי.
הניתוח מתח ביקורת על הפיכת היחסים עם ארצות הברית לסוגיה מפלגתית, מה שהוביל לאובדן בסיס הנוער באמריקה, בנוסף להזנחת משרד החוץ ושחיקת כוח האדם המקצועי שלו. הזנחה זו בזירת התודעה והדיפלומטיה הציבורית הותירה את ישראל במצב מעמדי ופוליטי הגרוע ביותר מזה עשורים ארוכים.
המומחה הזהיר כי המשך הפעילות הצבאית ללא כיסוי של לגיטימציה בינלאומית יוביל בהכרח לבידוד נוסף, הן ברצועת עזה והן בחזית הצפונית עם לבנון. הוא סבור כי כל הסכמים שייחתמו על ידי גורמי ההתנגדות עם המעצמות הבינלאומיות יציבו את ישראל בעמדה חלשה יותר ממה שההנהגה הפוליטית הנוכחית מדמיינת.
המקורות סיכמו כי הודאות אלו מתרחשות במקביל לשבר מתמשך בתדמיתה של ישראל ברחבי העולם, כתוצאה מההתנהגות הצבאית העקובה מדם. הם הדגישו כי אובדן בעלות ברית וירידה בהשפעה על דעת הקהל העולמית מהווים איום אסטרטגי שאינו פחות חמור מהאיומים הביטחוניים הישירים העומדים בפני המדינה.
פעילות צבאית ללא לגיטימציה מובילה בדרך כלל לבידוד נוסף, והלגיטימציה של ישראל היום נמוכה ממה שאנו מדמיינים.
שתף את דעתך
הודאות ישראליות בשחיקת הלגיטימציה הבינלאומית עם התקרבות 1000 ימים למלחמה