לבנון חווה כעת מצב של ציפייה זהירה, כאשר המדינה נעה בין פטיש התקיפות הישראליות המתמשכות לסדן המשא ומתן המדיני התקוע. כוחות הכיבוש משרטטים בגבולות חדשים של עימות בדרום לבנון, באמצעות אזהרות פינוי וביצוע פעולות צבאיות איכותיות שהגיעו לעומק השטח הלבנוני.
במישור המדיני, ממשלת לבנון מתעקשת לדבוק במסלול המשא ומתן בהובלת וושינגטון, ורואה בו את המעבר היחיד הזמין לעצירת התקיפות והבטחת נסיגת כוחות הכיבוש. חוגים רשמיים בביירות סבורים כי המאמצים הדיפלומטיים חייבים להימשך למרות המורכבות הגוברת בשטח והלחצים המופעלים על ידי גורמים בינלאומיים.
מנגד, חיזבאללה מביע הסתייגויות חמורות לגבי אופי המהלכים המדיניים הנוכחיים, כאשר מקורות המקורבים אליו תיארו את המתרחש כניסיון לכפות תכתיבים ולא משא ומתן אמיתי. הארגון הזהיר כי התקדמות במסלול זה עלולה להוביל להתאבדות מדינית ולהגביר את חומרת הפילוגים הפנימיים בזמן שהמדינה זקוקה לאחדות.
באופק בולטות האשמות הדדיות לגבי התערבויות חיצוניות, כאשר ראש ממשלת לבנון ציין קיומה של השפעה איראנית עמוקה המשפיעה ישירות על עצמאות ההחלטה הלאומית. מתיחות פוליטית זו משקפת את גודל הפער בין החזון הרשמי של המדינה לבין חזון הכוחות המזוינים המעורבים בעימות ישיר עם הכיבוש.
מצידה, בירת ארה"ב וושינגטון מתכוננת לארח סבב שיחות חדש, בצל תקוות שסבב זה יהווה הזדמנות אחרונה לייצוב רגיעה בת קיימא. משקיפים סבורים כי הצלחת סבב זה תלויה בעיקר ביכולתם של הגורמים הבינלאומיים לרסן את השאיפות הצבאיות הישראליות ולעמוד בדרישות הלבנוניות המינימליות.
בניתוח המצב האזורי, מקורות דיווחו כי המדיניות האיראנית כלפי לבנון החלה לשאת פרי באמצעות לחץ עקיף על הממשל האמריקאי. לחץ זה דחף את וושינגטון להפעיל את השפעתה על בנימין נתניהו להכריז על הפסקת אש כצעד ראשוני לפני כל הסדרי ביטחון ארוכי טווח.
נתונים שהודלפו מצביעים על כך שטهران לא תיתן אור ירוק לשום הסכם מסגרת שאינו כולל הפסקת אש מקיפה ומלאה בכל החזיתות הלבנוניות. כמו כן, הכוחות האזוריים התומכים בהתנגדות מתנים ערבויות ברורות שימנעו מישראל חופש פעולה צבאי או הפרת הריבונות הלבנונית בעתיד.
חוקרים פוליטיים סבורים כי ישנם סימנים חיוביים שהחלו להופיע באופק של הסוגיה הגרעינית האיראנית, מה שעשוי להשתקף באופן ישיר וחיובי על הזירה הלבנונית. מומחים סברו כי יציבות האזור קשורה באופן אורגני לסיום המלחמה בלבנון, מה שפותח חלון הזדמנויות שלבנונים חייבים לנצל כדי לסיים את הסבל.
מצד שני, סוגיית פירוק נשק חיזבאללה נותרה הקשר הבולט ביותר במסור המשא ומתן, כאשר הכיבוש הישראלי דבק בתנאי זה כערובה לביטחונו הצפוני. דרישה זו נתקלת בסירוב מוחלט מצד הארגון ובני בריתו, מה שהופך את סוגיית 'היום שאחרי' ההפוגה לאתגר מדיני וביטחוני העולה על יכולתם של הגורמים המקומיים להכריע.
לסיכום, גורל העקורים, שובם של השבויים ושיקום מה שהרסה המלחמה נותרו תיקים תלויים הממתינים לתוצאות הימים הקרובים במסדרונות הדיפלומטיה הבינלאומית. בעוד התותחים ממשיכים לדבר בגבול, ההימור נותר על הסדר אזורי גדול שישים קץ למעגל האלימות הפוגע בלבנון.
המשוואה שהכתיבה איראן, הכוללת תקיפת צפון ישראל בתמורה לפרברי הדרום, הוכיחה את יעילותו של מסלול המשא ומתן הנוכחי.
שתף את דעתך
לבנון והכיבוש: מאבק בין רגיעה מדינית ללחצי השטח