בזמן שהעולם מצפה למונדיאל... ספורטאי עזה נאבקים לשרוד על הריסות מגרשיהם

עיני העולם נשואות למגרשי המונדיאל המתכוננים לקבל קהל וכוכבים, בעוד זוהר הכישרונות הכדורגלנים ברצועת עזה כבה עקב המלחמה המתמשכת שהרסה את התשתית הספורטיבית. מחמוד סלמי, אחד הכישרונות הבולטים שהיו מבטיחים עתיד מזהיר, מוצא את עצמו היום כלוא בין קירות האוהלים, לאחר שאיבד את הקריירה שלו ואת מקור פרנסתו היחיד, וחי את סבל העקירה הקשה הרחק מהמגרש הירוק.

יציעי המגרשים בעזה כבר אינם מכילים את קריאות האוהדים, אלא הפכו למקלט לאלפי משפחות עקורות שלא מצאו מקום מלבד שטחי הספורט להקים את אוהליהן. מקורות דיווחו כי המגרשים הגדולים, כולל אצטדיון 'אל-דורה', הפכו ממתקני ספורט למרכזי מחסה עמוסים בעקורים, מה שהפך כל פעילות ספורטיבית לבלתי אפשרית לאור ההרס שפקד את רוב המתקנים.

מצדו, אישר העיתונאי הספורטיבי עליאן אל-זיתון כי הסצנה הספורטיבית ברצועה כמעט ואינה קיימת לאחר כשלוש שנים של הסלמה צבאית מתמשכת. הוא ציין כי הספורטאים אינם מוצאים מקום אחד להתאמן בו, שכן ההפצצות פגעו במגרשים הגדולים ונותרו רק כמה מגרשי חמישיות קטנים שגם הם נפגעו מההרס, מה שהוביל לשיתוק מוחלט בתנועה הספורטיבית המקומית.

האבדות בנפש בקרב הקהילה הספורטיבית היו כבדות, כאשר ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל הודיעה על מותם של 1007 ספורטאים מאז פרוץ המלחמה, ביניהם 45 נשים מצוותי ספורט ושחקניות. נתונים מזעזעים אלו משקפים את היקף הפגיעה במערכת הספורט, בנוסף להרס מאות מתקנים ומועדונים ששימשו חממה לנוער וכישרונות בענפי ספורט שונים.

השלכות המלחמה לא עצרו אצל המקצוענים, אלא התפשטו לילדים שנשללו מהם זכויותיהם הבסיסיות לשחק ולעסוק בספורט במרחבים בטוחים. שטחים ציבוריים ומגרשי בתי ספר הפכו להריסות או למרכזי מחסה צפופים, מה שהוביל להיעדר סביבה תומכת לדור הצעיר, בזמן שהעולם עסוק בהכנות לחתונה הכדורגלנית הבינלאומית הגדולה ביותר הרחק מהטרגדיה של עזה.

אנו כספורטאים איבדנו את מקור פרנסתנו לחלוטין, וסבלנו כעקורים בלתי ניתן לתיאור לאחר שהמגרשים הפכו למרכזי מחסה.