מאחורי הקלעים של ההחלטה הקשה: כיצד דחפו מנהיגי הפנטגון את טראמפ להגיב צבאית נגד איראן?

מסדרונות הבית הלבן היו עדים למאחורי הקלעים מורכבים שקדמו לקבלת ההחלטה על תקיפה צבאית נגד מטרות איראניות, כאשר מקורות עיתונאיים חשפו כי הנשיא דונלד טראמפ לא היה משוכנע בתחילה ביעילות התגובה הצבאית. טראמפ סבר כי הישרדות צוות המסוק האמריקאי שהותקף מפחיתה את חומרת האירוע ואינה מצריכה הסלמה מיידית, אך גישה זו נתקלה בהתנגדות עזה מצד בכירים צבאיים בממשלו.

הדיווחים ציינו כי שר ההגנה פיט הייגסית', יחד עם ראש המטות המשולבים דן קין, הובילו את חזית הלחץ בתוך הממשל כדי לשכנע את הנשיא בצורך בפעולה צבאית להרתעת כל התקפות עתידיות. המפקדים הצבאיים הדגישו כי שתיקה לנוכח תקיפת נכסים אוויריים אמריקאים תאותת על חולשה, מה שדחף בסופו של דבר את טראמפ לאמץ את האפשרות של שימוש בכוח ולאשר את תוכניות התקיפה שהוכנו על ידי הפיקוד הצבאי.

באשר לפרטי התקיפה שהציתה את המשבר, מקורות ציטטו דיווחי מודיעין לפיהם המסוק האמריקאי ייתכן שהותקף על ידי כטב"ם מתאבד מסוג 'שאהד'. עם זאת, המניעים האמיתיים מאחורי המבצע עדיין אפופים מסתורין, כאשר קיימת מחלוקת בתוך שירותי המודיעין האמריקאים בשאלה האם האירוע היה תקיפה מכוונת ומתוכננת מטהראן, או שמא נבע מטעות טכנית או מבצעית בשטח.

על פי המידע שהודלף, חדר המבצעים המשותף בוושינגטון הפך לכור היתוך במקביל לתחילת המבצע הצבאי בשעה חמש אחר הצהריים ביום שלישי לפי שעון וושינגטון. בפגישה רמת הדרג השתתפו סגן הנשיא ג'יי די ואנס, שר החוץ מרקו רוביו, מנהל סוכנות הביון המרכזית, בנוסף ליושב ראש בית הנבחרים מייק ג'ונסון, כדי לעקוב אחר מהלך התקיפות האוויריות בזמן אמת.

במישור הפוליטי, הנשיא טראמפ העדיף שתיקה זמנית ונמנע מלהשמיע הצהרות פומביות מיידיות לגבי התוצאות, למרות שהיה עסוק בראיון טלוויזיוני שתוכנן מראש במהלך התרחשות האירועים. הנתונים מצביעים על פער ברור בהערכת המצב בתוך הממשל האמריקאי, בין זרם הדורש נחישות מלאה מול האיומים, לבין זרם אחר החושש מהידרדרות האזור לעימות כולל שתוצאותיו בלתי צפויות.

עמדת הנשיא השתנתה לאחר לחצים ישירים מצד שר ההגנה וראש המטות המשולבים, שראו בתגובה הכרח אסטרטגי.