אירופה וההתנחלויות הישראליות... רטוריקה תקיפה ופעולות הססניות

ההתנחלויות הישראליות בשטחים הפלסטיניים הכבושים הן אחד האתגרים הבולטים העומדים בפני המשפט הבינלאומי והסיכויים להשגת שלום באזור. למרות העמדות האירופיות המוצהרות המדגישות את אי-חוקיות ההתנחלויות ודחיית ההתרחבות ההתנחלותית, הפער בין הרטוריקה הפוליטית לבין הפעולות המעשיות עדיין רחב, מה שהופך את העמדה האירופית לפגיעה לביקורת ולפקפוק ביעילותה.במשך שנים רבות, האיחוד האירופי ומדינותיו החברות חוזרים ומדגישים כי ההתנחלויות שהוקמו בשטחים שנכבשו בשנת 1967, כולל מזרח ירושלים, מפרות את החוק הבינלאומי ומהוות מכשול מרכזי בפני פתרון שתי המדינות. כמו כן, בשנים האחרונות פורסמו הצהרות אירופיות רבות המגנות את ההתרחבות ההתנחלותית ודורשות את הפסקתה, לצד הטלת סנקציות מוגבלות על מתנחלים מסוימים המעורבים במעשי אלימות נגד פלסטינים.למרות עמדות אלו, המציאות בשטח מתפתחת בכיוון שונה לחלוטין. פעולות ההתרחבות ההתנחלותית נמשכו בקצב מואץ, עם הקמת מאחזים חדשים והרחבת קיימים, לצד סלילת כבישים עוקפים וצבאיים נוספים והפקעת שטחים פלסטיניים נוספים, במיוחד באזור C של הגדה המערבית.כאן בולט לב הסתירה האירופית; בעוד שההתנחלויות מגונות פוליטית, היחסים הכלכליים, המסחריים והטכנולוגיים בין אירופה לישראל נמשכים באופן נורמלי במידה רבה. נכון שמדינות אירופיות מסוימות נקטו צעדים להגבלת המסחר עם מוצרי התנחלויות, אך צעדים אלה עדיין מוגבלים ולא הגיעו לרמה של לחץ אמיתי המסוגל להשפיע על המדיניות הישראלית.מגבלה זו נובעת ממספר גורמים, ביניהם אינטרסים כלכליים ואסטרטגיים משותפים, המורשת ההיסטורית האירופית הקשורה לשואה ולאנטישמיות, בנוסף לפילוגים בתוך האיחוד האירופי לגבי אופי ההתמודדות עם ישראל, כמו גם ההשפעה האמריקאית המתמשכת בניהול הסכסוך.מנגד, ישראל ממשיכה להגן על ההתנחלויות כזכות היסטורית וביטחונית, בעוד שהפלסטינים ורוב הקהילה הבינלאומית רואים בהן צורה של סיפוח הדרגתי של שטחים פלסטיניים וחתירה תחת האפשרות להקמת מדינה פלסטינית עצמאית ובת קיימא.השנים האחרונות הוכיחו כי גינויים פוליטיים בלבד לא עצרו את ההתרחבות ההתנחלותית, ולא מנעו הפקעת אדמות או התקפות חוזרות ונשנות מצד מתנחלים. לכן, אמינות העמדה האירופית לא תימדד במספר ההצהרות שפורסמו, אלא ביכולתה לעבור משלב ההצהרות לשלב של פעולות יעילות שיחייבו את ישראל לכבד את החוק הבינלאומי.אם אירופה רואה בהתנחלויות איום אמיתי על השלום, הנדרש ממנה הוא לנקוט עמדות נועזות וברורות יותר כלפי המדיניות הרשמית התומכת בהן, אחרת הרטוריקה התקיפה שלה תישאר בגדר מילים בלבד שלא ישנו דבר במציאות המשתנה מדי יום בשטח הפלסטיני.