הפרקליט הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים חאן, הודח על ידי המדינות החברות ברוב של 82 קולות

אסיפת המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי החליטה, בצעד חסר תקדים, להדיח את התובע הראשי כרים חאן מתפקידו לאחר הצבעה שנערכה במטה האו"ם בניו יורק. 82 מדינות מתוך 125 חברות בבית הדין תמכו בהחלטה, במהלך הצבעה חשאית שנערכה בפגישה מיוחדת סגורה לדון בהמלצות ועדת הפיקוח של בית הדין.

הדחה זו מגיעה על רקע האשמות שהופנו כלפי הבכיר הבריטי בן ה-56, הנוגעות להתנהגות מינית בלתי הולמת עם עובדת זוטרה בצוותו. למרות הכחשתו הנחרצת של חאן לטענות אלו, רוב המדינות החברות הסתמכו על ממצאי החקירות שהמליצו לסיים את כהונתו כדי להבטיח את יושרת המוסד הבינלאומי.

מצדו, הצוות המשפטי של התובע הראשי המודח מיהר להכריז על דחיית ההחלטה ועל ערעור על חוקיותה, ותיאר את ההליכים כבלתי הוגנים וכאלה שאינם מבוססים על ראיות חומריות מוחשיות. עורך הדין טייב עלי אישר כי מרשו ינקוט בכל האמצעים המשפטיים הזמינים כדי להשיב את כבודו ולסתור את מה שכינה טענות שווא שהוטחו בקריירה המקצועית שלו.

בתגובה רשמית ראשונה, בירכו שלטונות הכיבוש הישראליים על החלטת ההדחה, כאשר שר החוץ גדעון סער ראה בצעד זה חשיפה של מה שכינה 'פשיטת הרגל המוסרית' של חאן. ישראל ניסתה לנצל התפתחות זו כדי ללחוץ לביטול צווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.

סער טען בהצהרותיו כי בקשות המעצר שהגיש חאן היו ניסיון לטייח את התנהגותו האישית הרעה שחשש מחשיפתה לציבור. השר הישראלי דרש מבית הדין לחזור בו לאלתר מהצווים, וראה בהם 'ממוסחרים ומבישים' ואינם בסמכות בית הדין הבינלאומי, שכן ישראל אינה חברה בו.

למרות הלחצים הישראליים, מקורות משפטיים אישרו כי צווי המעצר נשארים בתוקף מבחינה משפטית ואינם מושפעים אוטומטית מעזיבת התובע הראשי. המקורות הבהירו כי הלשכה המקדמית הראשונה היא הגוף השיפוטי שהוציא את הצווים על בסיס ראיות פליליות, ורק שופטי בית הדין עצמם מוסמכים למשוך אותם או לבטלם.

בית הדין הפלילי הבינלאומי הכריע בעבר בסוגיית סמכותו הטריטוריאלית, ואישר את סמכותו על פשעים שבוצעו ברצועת עזה, בגדה המערבית ובירושלים המזרחית. החלטה זו הגיעה לאחר הצטרפות מדינת פלסטין לאמנת רומא, מה שהעניק לבית הדין את הזכות לרדוף אחר האחראים לפשעי מלחמה באזורים אלו.

בהקשר קשור, נציג ישראל באו"ם, דני דנון, ניצל את החלטת ההדחה כדי לתקוף את בית הדין ואת התובע הראשי, בטענה שחאן ניסה להשתמש ב'קמפיין נגד ישראל' כמגן להגנתו. דנון גם הפנה איומים מרומזים כלפי כמה גורמים מקומיים בניו יורק שדרשו לאכוף את צווי המעצר הבינלאומיים במקרה של ביקור נתניהו בעיר.

בית הדין הפלילי הבינלאומי עומד בפני אתגרים קיומיים בשלב זה, במיוחד עם הכרזת ארצות הברית על כוונתה לפתוח בקמפיין דיפלומטי נרחב לפירוק בית הדין. וושינגטון, שהטילה בעבר סנקציות על חאן ועל שופטים אחרים, רואה בצעדי בית הדין איום על ריבונותה ועל ריבונות בעלות בריתה באזור.

יצוין כי צווי המעצר שהוצאו בנובמבר 2024 מאשימים את נתניהו וגלנט באחריות לפשעי מלחמה הכוללים שימוש בהרעבה כנשק, רצח ורדיפה. בית הדין מצא סיבות סבירות להאמין כי המנהיגים הישראלים כיוונו במכוון התקפות נגד אזרחים ברצועת עזה במהלך המבצעים הצבאיים המתמשכים.

כרים חאן הוא התובע הראשי השלישי של בית הדין הפלילי הבינלאומי מאז תחילת פעילותו, אך הוא הראשון שעוזב את תפקידו באמצעות מנגנון הדחה על ידי אסיפת המדינות החברות. צפוי כי בית הדין יתחיל בקרוב בהליכים מורכבים לבחירת יורש לו, על רקע קיטוב בינלאומי חריף סביב תפקיד בית הדין בסכסוכים הגדולים.

הדיווחים מצביעים על כך שתהליך בחירת תובע ראשי חדש עשוי להימשך זמן רב, מה שעלול להשאיר את משרד התובע הראשי תחת ניהול זמני לתקופה שעשויה להימשך עד השנה הבאה. משקיפים חוששים כי פער מנהיגותי זה יוביל להאטה בקצב החקירות המתנהלות בתיקים רגישים, ובראשם התיק הפלסטיני ותיק המלחמה באוקראינה.

למרות היעדרות וושינגטון ותל אביב מחברות בבית הדין, הלחצים שמפעילות שתי המדינות השפיעו באופן ברור על האקלים הפוליטי סביב בית הדין. המדינות האירופיות החברות בבית הדין נותרו חלוקות בין מחויבות לעצמאות המשפט הבינלאומי לבין התחשבות בבריתות אסטרטגיות עם ארצות הברית וישראל.

השאלה שנותרה פתוחה במסדרונות בית הדין בהאג היא עד כמה המוסד יוכל לעמוד בפני טלטלות מנהליות ופוליטיות אלימות אלו. בעוד שחלק רואים בהדחת חאן ניצחון לצדק הפנימי של בית הדין, אחרים חוששים שההחלטה היא תחילתו של שלב של נסיגה ברדיפת מנהיגי המדינות הגדולות ובעלות בריתם.

חאן יערער על חוקיות ההחלטה ועל הגינותה באמצעות כל האמצעים המשפטיים הזמינים.