שלושה גורמים מאחורי משבר הדלק בגדה המערבית... נזילות, שקל ואספקה

משבר המחסור בדלק שפקד את השוק הפלסטיני בימים האחרונים העלה שוב שאלות לגבי הסיבות האמיתיות שהובילו לשיבוש האספקה, בזמן שמשרד האוצר והרשות הכללית לנפט אישרו את המשך פעולות האספקה, בעוד שאיגוד בעלי תחנות הדלק ייחס את המשבר למחסור בכמויות המגיעות ולמשבר הנזילות. בינתיים, פלטפורמת "אל-מונקבון" הציגה קריאה כלכלית המקשרת את המשבר לשלושה גורמים משולבים.

האספקה לא הופסקה משרד האוצר – הרשות הכללית לנפט, אישר בהצהרה רשמית שלשום, כי אספקת הדלק לשוק הפלסטיני "נמשכת מדי יום ללא הפסקה", וציין כי הימים האחרונים עמדו בפני אתגרים נוספים, ובראשם החשש מהתחדשות הסכסוך האזורי, לצד המשבר הנובע מהמשך סירוב הצד הישראלי להעביר את עודפי השקל שנצברו בבנקים הפלסטיניים לבנקים הישראליים. המשרד הוסיף כי הוא פועל על מגוון צעדים להגדלת כמויות האספקה בימים הקרובים, וקרא לאזרחים להימנע מהסתערות על תחנות דלק או מילוי במיכלים, ולקבל מידע ממקורות רשמיים.

המשבר נגרם ממחסור באספקה ובנזילות מצדו, אמר חבר ההנהלה באיגוד בעלי תחנות הדלק, ע'אלב אל-תלבישי, בהצהרות ל"רדיו עלם", כי המשבר עומד להסתיים לאחר הגעת אספקה לרוב התחנות, והסביר כי בימים האחרונים סופקו כשלושה מיליון ליטר דרך מעברי תרקומיא ונעלין, עם ציפייה להמשך האספקה עד סוף השבוע. אל-תלבישי הסביר כי יום שלישי בשבוע שעבר לא شهد כל אספקה, בעוד שרק מחצית מהכמויות הגיעו בימי רביעי וחמישי, ולא הייתה אספקה בימי שישי ושבת, מה שהוביל להופעת המשבר. הוא הוסיף כי הסיבה העיקרית היא משבר הנזילות המזומנים והבעיות העומדות בפני הבנקים ומשרד האוצר, לצד המשך החזקת כספי הסליקה על ידי ישראל, וציין כי בעלי התחנות מתקשים להפקיד כספים בבנקים לרכישת דלק. הוא גם ציין כי הצד הישראלי אינו עומד תמיד בהכנסת כל משאיות הדלק המוסכמות, גם לאחר רכישת הכמויות, מה שמגביר את הלחץ על השוק הפלסטיני.

שלושה גורמים סימולטניים פלטפורמת "אל-מונקבון" מציינת, בהתבסס על מידע שלטענתה קיבלה ממקורות במשרד האוצר ובאיגוד בעלי תחנות הדלק, כי המשבר הנוכחי אינו תוצאה של סיבה אחת, אלא תוצאה של שלושה גורמים סימולטניים. הגורם הראשון, לפי הפלטפורמה, הוא משבר הנזילות בתוך הכספים הציבוריים, שכן חברות ותחנות הדלק משלמות את ערך הדלק למשרד האוצר, אשר מעביר אותו לספק הישראלי, אך הלחצים הפיננסיים העומדים בפני הממשלה הובילו – לפי מקורות הפלטפורמה – לשימוש בחלק מכספים אלה לכיסוי הוצאות ממשלתיות, מה שגרם לצבירת התחייבויות פיננסיות והשפיע על סדירות האספקה. הגורם השני, קשור – לפי אותו ניתוח – למנגנון תמחור הדלק, שכן הממשלה משלמת את מחיר הדלק לספק הישראלי כולל מיסים, בעוד שהיא מוכרת אותו לחברות ההפצה במחיר נמוך מהעלות האמיתית במטרה להגביל את עליית המחירים. הפלטפורמה מציינת כי הפרש זה כוסה בעבר מהכנסות הסליקה, אך המשך החזקת כספים אלה על ידי ישראל הגביר את הלחץ על הכספים הציבוריים. הגורם השלישי הוא ירידה בכמויות הדלק המסופקות מהצד הישראלי. הפלטפורמה מצטטת מקורות באיגוד בעלי התחנות כי ישראל הפחיתה את הכמויות המיועדות לשוק הפלסטיני לאחר המתיחויות האזוריות האחרונות, כחלק ממדיניות לניהול מלאי שלה לקראת כל שיבושים אפשריים באספקת האנרגיה, דבר שלא פורסם לגביו אישור רשמי מהצד הישראלי.

משבר שחורג מהדלק ההצטלבות של נתונים אלה מצביעה על כך שמשבר הדלק אינו קשור רק לפעולות הובלה ואספקה, אלא משתלב עם המשבר הפיננסי שבו שרויה הממשלה, ומשבר עודפי השקל במערכת הבנקאית, והמשך החזקת כספי הסליקה על ידי ישראל, בנוסף לתלות הכמעט מוחלטת של השוק הפלסטיני בדלק המגיע דרך הצד הישראלי. למרות אישורי משרד האוצר ואיגוד בעלי תחנות הדלק כי האספקה משתפרת בהדרגה, הנתונים שהוצגו על ידי הגורמים הרשמיים והמגזר הפרטי והניתוחים הכלכליים מצביעים על כך שטיפול סופי במשבר נשאר קשור לפתרון הבעיות הפיננסיות והבנקאיות, והבטחת זרימה סדירה של דלק לשוק הפלסטיני.