יותר ממאה נציגים דמוקרטים מצביעים בעד סיום הסיוע הצבאי לישראל במהפך חסר תקדים בקונגרס

וושינגטון – סעיד עריקאת – 16/7/2026

בהתפתחות המשקפת שינוי פוליטי עמוק בתוך המפלגה הדמוקרטית, יותר ממאה נציגים דמוקרטים בבית הנבחרים האמריקאי הצביעו בעד תיקון המבקש להפסיק את הסיוע הצבאי השנתי לישראל, בצעד חסר תקדים המשקף התנגדות גוברת בתוך המפלגה להמשך התמיכה האמריקאית הבלתי מותנית בממשלת ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו, על רקע המלחמה המתמשכת ברצועת עזה.

למרות שהתיקון, שהוגש על ידי הנציג הרפובליקני תומאס מאסי, נפל בתוצאה של 314 קולות נגד 104, הודות להצבעה הרפובליקנית הגורפת נגדו, חשיבות ההצבעה חרגה מתוצאתה החקיקתית, שכן היא חשפה שינוי מהותי במצב הרוח הפוליטי בתוך המפלגה הדמוקרטית, אשר מתמודדת כעת עם לחצים גוברים מצד בסיס הבוחרים שלה לבחון מחדש את אופי היחסים עם ישראל.

הצבעה זו מייצגת קפיצת מדרגה משמעותית בהשוואה לניסיון דומה שהתרחש לפני יותר משנתיים, אז רק 37 נציגים דמוקרטים, רובם מהאגף הפרוגרסיבי, תמכו בהפחתת הסיוע. הפעם, 103 מתוך 211 נציגים דמוקרטים הצביעו בעד התיקון, בעוד עשרה נציגים בחרו להצביע ב"נוכחות", מה שמשקף את הרחבת מעגל המפקפקים בהמשך הגישה המסורתית של המפלגה כלפי ישראל.

אחת ההפתעות הבולטות הייתה הצטרפותן של דמויות מנהיגות בולטות לתומכי התיקון, ובראשן יו"ר בית הנבחרים לשעבר ננסי פלוסי, שאישרה כי הצבעתה באה בתגובה לדרישות הציבור להפסיק את מעגל המלחמות המתמשך, וקבעה כי ממשלת נתניהו אינה יכולה להמשיך בדרכה הנוכחית ללא אחריות.

מנגד, מנהיג המיעוט הדמוקרטי חכים ג'פריס התנגד לתיקון, בטענה שהוא נוסח באופן שעלול להשפיע לרעה על הסיוע ההומניטרי הניתן לפלסטינים ברצועת עזה. עם זאת, ג'פריס, בדומה למספר מנהיגים בכירים במפלגה, הודה כי היחסים האמריקאים עם ישראל זקוקים לבחינה מחדש ולאיזון מחדש, במיוחד עם התקרבות סיום הסכם הסיוע הביטחוני לעשר שנים, שנחתם על ידי ממשל הנשיא לשעבר ברק אובמה.

הנציג גרגורי מיקס, הדמוקרט הבכיר בוועדת החוץ, הדגיש גם כי הנדרש הוא להכפיף את ישראל לאותם סטנדרטים שארה"ב מיישמת על שאר המדינות בעלות הברית, ברמז לקריאות הגוברות בתוך המפלגה לקשור את הסיוע האמריקאי לעמידה בחוק הבינלאומי ובזכויות האדם.

תוצאות ההצבעה הראו גם כי הפילוג אינו מוגבל עוד לזרם הפרוגרסיבי, אלא התרחב לדמויות שבאופן מסורתי תוארו כתומכות נלהבות של ישראל. הנציג סת' מולטון הצביע בעד התיקון, והדגיש כי ארה"ב אינה יכולה להמשיך להצדיק את מדיניות נתניהו, אשר לדבריו, סותרת את הערכים המוסריים והאינטרסים הביטחוניים האמריקאים.

לגישה זו הצטרפו נציגים בולטים נוספים, ביניהם לורן אנדרווד, ג'ו נגוס, ואלרי פוצ'י וסטיבן לינץ', שהודה כי מדיניות נתניהו הייתה הגורם העיקרי שדחף מספר רב של נציגים לשנות את עמדותיהם הקודמות.

מנגד, הנציג הדמוקרטי הפרו-ישראלי ג'וש גוטהיימר ראה במה שהתרחש שינוי "הרסני" בעמדת המפלגה, על פי הצהרה שמסר למגזין "פוליטיקו", והאשים את עמיתיו בכניעה ללחצים פוליטיים ובחירותיים במקום להתבסס על מה שתיאר כעובדות הנוגעות לביטחון ישראל.

שינוי זה מגיע לאחר סדרת בחירות מקדימות שבהן הובסו מספר נציגים מסורתיים על ידי מועמדים פרוגרסיביים שהתחייבו לדחות מימון קמפיינים מלוביסטים פרו-ישראלים, וקראו לנסח מחדש את היחסים האמריקאים עם המדינה העברית, לאור המלחמה בעזה והביקורת הבינלאומית הרחבה שליוותה אותה.

צפוי כי מגמה זו תתחזק עם הצטרפות מספר גדול יותר של נציגים פרוגרסיביים לבית הנבחרים במושב הבא, מה שיעמיד את הנהגת המפלגה הדמוקרטית בפני אתגרים גוברים בניהול הפילוג הפנימי סביב המדיניות האמריקאית כלפי ישראל, במיוחד לאור הקולות הגוברים הדורשים לקשור כל סיוע צבאי לתנאים הנוגעים להגנה על אזרחים ולכיבוד החוק הבינלאומי.

הצבעה זו חושפת כי השינוי המתחולל בתוך המפלגה הדמוקרטית אינו עוד תופעה הקשורה רק לאגף הפרוגרסיבי שלה, אלא הפך למגמה רחבה יותר המשתרעת על מנהיגים ודמויות שעד לאחרונה נחשבו למגינים הנלהבים ביותר של המשך התמיכה הצבאית בישראל. היא משקפת גם את ההשפעה הגוברת של דעת הקהל האמריקאית, במיוחד בקרב צעירים ובוחרים דמוקרטים, הרואים כעת את המלחמה בעזה כמבחן מוסרי למדיניות החוץ האמריקאית, ודורשים להכפיף את הסיוע הצבאי לסטנדרטים ברורים הנוגעים לזכויות אדם ולחוק הבינלאומי, במקום להעניק אותו באופן אוטומטי ובלתי מותנה.

למרות כישלון התיקון מבחינה חקיקתית, ערכו הפוליטי טמון בכך שהוא שרטט גבולות חדשים לדיון בתוך הקונגרס האמריקאי. לפני שנים ספורות, עצם העלאת הרעיון של צמצום הסיוע לישראל נחשב לטאבו פוליטי בתוך שתי המפלגות, בעוד שכיום הוא זוכה לתמיכה של כמעט רוב הגוש הדמוקרטי. זה מצביע על כך שכל ממשל אמריקאי עתידי יתמודד עם לחצים גדולים יותר לנסח מחדש את היחסים עם ישראל, במיוחד אם המלחמה בעזה תימשך וילוו אותה ביקורות בינלאומיות וירידה בתדמיתה של ארה"ב באזורים רבים בעולם.

ברמה האסטרטגית, התפתחות זו עשויה שלא לשנות את היקף הסיוע האמריקאי לישראל בטווח הקצר, בשל המשך התמיכה הרפובליקנית החזקה בו, אך היא שולחת מסר פוליטי ברור לממשלת בנימין נתניהו כי הקונצנזוס המסורתי בוושינגטון החל להתפורר במהירות. אם השינויים הדמוגרפיים והפוליטיים בתוך המפלגה הדמוקרטית יימשכו, סוגיית הסיוע הצבאי עשויה להפוך לאחד מתיקי מדיניות החוץ השנויים במחלוקת ביותר בבחירות לנשיאות ולקונגרס הבאות, לאחר שנותרה במשך עשורים מחוץ למעגל המחלוקת המפלגתית האמיתית.