הפרלמנט הלבנוני פותח ישיבות חקיקה סוערות לדיון בחנינה כללית וביטול עונש מוות

הפרלמנט הלבנוני פתח היום, יום רביעי, סדרת ישיבות חקיקה שתתפרש על פני יומיים, המוקדשות לדיון בסדר יום עמוס הכולל כ-44 הצעות חוק. ישיבות אלו זוכות לחשיבות יוצאת דופן בהיותן הראשונות המתקיימות מאז ההחלטה על דחיית הבחירות לפרלמנט, והן מתקיימות בתקופה שבה לבנון חווה קיטוב פוליטי ועדתי חריף סביב נושאי חקיקה רגישים.

הצעת חוק החנינה הכללית עומדת בראש סדר היום של הדיונים הפרלמנטריים, והיא מייצגת את הנושא המעורר ביותר מחלוקת ואי הסכמה בין הגושים הפוליטיים השונים. למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לאשר אותה בשנים קודמות, הפערים סביב הגדרת הקבוצות שיכללו בחנינה מנעו הגעה לנוסח סופי שיספק את כל הצדדים, למרות הצדקות התומכים בצורך להקל על הצפיפות הכרונית בבתי הכלא.

משפחות ה'עצורים האסלאמיים', שרובם מהעיר טריפולי, לוחצות במרץ לאישור חוק זה, שכן בניהם עומדים בפני עונשים הקשורים לעימותים עם הצבא או לתיקים ביטחוניים ופיגועים. מנגד, עולות דרישות דומות ממשפחות אלפי המבוקשים באזורי בעלבכ והרמל, שתיקיהם מתרכזים סביב פשעי סמים, גניבת מכוניות וגידול חומרים אסורים.

תיק החנינה אינו מוגבל לעניינים פליליים וביטחוניים פנימיים, אלא מתרחב לכלול תיק סבוך הקשור למאות משפחות שעזבו לישראל לאחר נסיגת צבא הכיבוש מדרום לבנון בשנת 2000. אנשים אלה השתייכו לפלג צבאי שתמך בכיבוש, ובני משפחותיהם דורשים הסדרת מעמדם החוקי כדי להבטיח את שובם ללא חשש מרדיפות או פעולות נקם.

ויכוח זה מזכיר את חוק החנינה הכללית שאושר בשנת 1991 לאחר תום מלחמת האזרחים בלבנון, אשר כלל פשעים שבוצעו במהלך שנות המלחמה. עם זאת, חוק זה עדיין סופג ביקורת חריפה מארגוני זכויות אדם ועמותות נפגעים, בשל היעדר מסלולי אחריות אמיתיים או צדק מעברי שיבטיחו פיוס לאומי מקיף.

בנוסף, בולטת הצעת ביטול עונש המוות כאחד הסעיפים המהותיים על שולחן הדיונים, עונש שלא בוצע בפועל בלבנון מאז 2004 למרות הישארותו חוקית. תומכי הביטול טוענים כי קיומו של עונש זה מעכב שיתוף פעולה שיפוטי בינלאומי, במיוחד במקרים של הסגרת מבוקשים ממדינות המסרבות להסגירם אלא אם כן יקבלו הבטחות שלא יוצאו להורג.

מהלכי חקיקה אלה מתרחשים בנסיבות יוצאות דופן שבהן לבנון חיה, כאשר הפרלמנט החליט במרץ האחרון להאריך את כהונתו ולדחות את הבחירות שתוכננו למאי בשנתיים נוספות. דחייה זו מיוחסת ישירות להשלכות הביטחוניות והפוליטיות הנובעות מהעימות הצבאי המתמשך בין חיזבאללה לישראל, אשר הטיל צל על תפקודם הסדיר של מוסדות החוקה.

הצעת החנינה הכללית היא המעוררת ביותר מחלוקת, לאחר שאישורה נתקע פעמים רבות בשנים האחרונות בשל חילוקי דעות לגבי הקבוצות שיכללו בה.