עיתון עברי: וושינגטון מוותרת על תנאי פירוק נשק חמאס לשיקום עזה

דיווחים בעיתונות העברית אישרו היום, שישי, כי הממשל האמריקאי קיבל החלטה מהותית לוותר על התנאי של פירוק נשק תנועת חמאס כדרישה בסיסית להתחלת פעולות שיקום רצועת עזה. חוגים פוליטיים בתל אביב ראו בשינוי זה נסיגה משמעותית בעמדה האמריקאית, שאינה תואמת עוד באופן מלא את הדרישות הישראליות לאחר כאלף ימים מפרוץ העימות.

האנליסט הפוליטי נחום ברנע הסביר כי התפתחויות אלו מגיעות בהקשר של סקירה מקיפה של המדיניות האמריקאית כלפי הסכסוך, כאשר וושינגטון נוטה כעת לריאליזם פוליטי חדש. ברנע ציין כי החלטה זו היא אחת התוצאות הקשות ביותר שישראל התמודדה איתן מאז תחילת המלחמה, במיוחד מכיוון שהיא נוגעת בליבת היעדים הביטחוניים שהוכרזו על ידי ממשלת ישראל בתחילת הפעולות הצבאיות.

החזון האמריקאי החדש מבוסס על חריגה מכמה סעיפים בתוכנית טראמפ הקודמת, שכללה עשרים נקודות, וקבעה במפורש את פירוק נשק הפלגים הפלסטיניים. למרות שישראל אישרה את התוכנית באוקטובר 2025, המסלולים הפוליטיים בין וושינגטון לתל אביב החלו להתפצל כתוצאה מהתערבות אינטרסים אזוריים ובינלאומיים מורכבים.

מקורות חשפו כי ארצות הברית עברה משלב המשא ומתן העקיף באמצעות מתווכים לערוצי תקשורת ישירים עם הנהגת תנועת חמאס בבירת קטאר, דוחא. השליח האמריקאי, סטיב ויטקוף, מקיים דיונים ישירים עם מנהיג התנועה, חליל אל-חיה, מה שנחשב בחוגים העבריים לתחילתו של תהליך 'הלבנה' פוליטית של התנועה.

ההדלפות מצביעות על כך שההצעה האמריקאית הנוכחית מתמקדת במושג 'פירוק חלקי' של הנשק, כך שהדגש יהיה רק על נשק כבד, תוך התרה של נשק קל. עם זאת, המחלוקת עדיין קיימת לגבי הגדרת 'נשק כבד', והאם הוא כולל משגרי רקטות, כטב"מים ופצצות נגד טנקים שברשות התנועה.

בנוגע למצב בשטח, וושינגטון החליטה לעבור לשלב השני של ההסכם, הכולל התחלת שיקום הדרגתי של האזורים שנפגעו, כולל אלה שבשליטה ישראלית. התוכנית כוללת בניית ערים חדשות לאירוח העקורים והפליטים, כאשר פרויקט ענק זה יושלם בתוך עשר שנים תחת פיקוח בינלאומי.

משקיפים ישראלים סבורים כי שליטת חמאס באוכלוסייה ברצועה התחזקה והתייצבה למרות הפעולות הצבאיות המתמשכות, מה שמקשה על עקיפתה בכל תוכנית שיקום עתידית. ברנע הזהיר כי מעבר התושבים לערים החדשות המשוקמות יציין בהכרח מעבר של המבנה המנהלי והביטחוני של חמאס יחד איתם לאזורים אלה.

במישור הצבאי, ההערכות מצביעות על כך שצה"ל שולט כיום בכ-60% משטח רצועת עזה, נתון נמוך ממה שמכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו. הצבא נמצא כעת בבסיסים מבוצרים המוקפים בשרשרת גבעות המשקיפות על אזורי המגורים, תוך המשך המצור על צירים אסטרטגיים כמו ציר צלאח א-דין.

בהקשר קשור, דיווחים חשפו שאיפות בקרב הנהגת חמאס להשוות את מעמדה למעמד חיזבאללה הלבנוני במסגרת 'ציר ההתנגדות' בהנהגת איראן. התנועה דורשת מטהראן ללחוץ על וושינגטון באמצעות איום בסגירת מצרי הורמוז במקרה שישראל תבצע התקפות נרחבות שמטרתן לערער את סמכותה בעזה.

בגזרה הצפונית, צצו מתיחויות סמויות בין תל אביב לוושינגטון בנוגע לטיפול במנהרות חיזבאללה באזור ג'בל עלי טאהר בדרום לבנון. צה"ל נמנע מפיצוץ מערכת מנהרות ענקית שהתגלתה לאחרונה, וזאת בתגובה ללחצים אמריקאיים החוששים מתגובה איראנית שעלולה להוביל להסלמה אזורית כוללת.

התפתחויות אלו משקפות מצב של בידוד פוליטי שממשלת ישראל החלה לחוש, כאשר אנליסטים סבורים שישראל משלמת את מחיר ההבנות האמריקאיות-איראניות. כמה גורמים ישראלים תיארו את המצב הנוכחי כתל אביב הפכה ל'מס' שוושינגטון משלמת כדי להבטיח את חופש השיט בנתיבי המים הבינלאומיים ולמנוע עימות ישיר עם טהראן.

הדיווחים סיכמו בכך שכישלון בשמירה על תיאום מלא עם ארצות הברית מייצג את הנפילה הקשה ביותר של מדיניות החוץ של נתניהו. למרות טענות להצלחה בנטרול איומים, המציאות מצביעה על כך שוושינגטון החלה לשרטט מסלול חדש לסכסוך החורג מהקווים האדומים שהציבה ממשלת ישראל מאז תחילת המלחמה.

הממשל האמריקאי החליט לוותר על פירוק נשק תנועת חמאס כתנאי לשיקום רצועת עזה, וזה מייצג את התוצאה הקשה ביותר של המלחמה.