אלף ימים של תוקפנות נגד עזה: קריסה מוחלטת של מערכת הבריאות ומספר הרוגים העולה על 73 אלף

התוקפנות הישראלית נגד רצועת עזה נכנסה ליומה האלף, והותירה אחריה מציאות בריאותית המתוארת כהתאבדות רפואית כתוצאה מקריסה כמעט מוחלטת של התשתית הבריאותית. בתי החולים הנותרים מתמודדים עם משברים מורכבים, החל ממחסור חמור בדלק ותרופות, ועד להשבתה של רוב המתקנים החיוניים, בין אם כתוצאה מהרס ישיר או ממצור חונק המונע כניסת ציוד בסיסי.

מקורות רפואיים רשמיים דיווחו כי מספר הקורבנות האנושיים הגיע לשיאים חסרי תקדים, כאשר 73,066 חללים נהרגו מאז תחילת התוקפנות. הנתונים מצביעים על כך שילדים הם הקורבנות הגדולים ביותר במלחמה זו, כאשר כ-21,700 ילדים נהרגו, ביניהם למעלה מאלף תינוקות שלא עברו את שנתם הראשונה, כולם נהרגו תחת הריסות בתיהם או עקב היעדר טיפול רפואי.

בנוגע לפצועים, מספר הפצועים עלה לכ-173 אלף, כאשר חלק גדול מהם סובל מנכויות קבועות, ונרשמו למעלה מ-5,400 מקרים של קטיעת גפיים. המקורות מאשרים כי ילדים מהווים יותר מרבע ממספר הפצועים, מה שמטיל עומס עצום על הצוותים הרפואיים הפועלים בתנאים קשים ועם אמצעים כמעט בלתי קיימים.

בנוגע לתשתיות, הדיווחים אישרו כי הכיבוש הרס 7 בתי חולים באופן מוחלט, מה שהוביל לאובדן אלפי מיטות אשפוז. הרצועה סובלת גם מהיעדר מוחלט של מכשירי MRI, על רקע החלטה ישראלית מתמשכת למנוע הכנסת ציוד רפואי מודרני או חלקי חילוף למכשירים מקולקלים, מה שהופך אבחון מדויק לבלתי אפשרי.

מחסני התרופות עדים למחסור חמור המאיים על חייהם של אלפי חולים, כאשר שיעור המחסור בתרופות חיוניות הגיע ל-51%, ואילו בציוד רפואי מתכלה הוא הגיע ל-58%. המסוכן ביותר הוא המחסור בחומרים מעבדתיים שהגיע ל-84%, מה שמשבש את יכולת הרופאים לקבל החלטות טיפוליות המבוססות על בדיקות מדויקות, במיוחד עבור חולי סרטן ומחלות כרוניות.

ההשלכות החברתיות של המלחמה לא היו פחות אכזריות, כאשר הפעולות הצבאיות הובילו להשמדת למעלה מ-2,600 משפחות פלסטיניות באופן מוחלט, ומחיקתן מהמרשם האזרחי. טבח זה הביא לכך שישנם למעלה מ-60 אלף ילדים יתומים ברצועת עזה, החיים ללא מפרנס ובתנאים בריאותיים וסביבתיים חסרי כל תנאי חיים בסיסיים.

הסבל נמשך במרכזי הדיאליזה, כאשר מחצית מהמכשירים במתחם הרפואי שיפא הפסיקו לפעול, מה שמציב מאות חולים בפני סכנת מוות ודאית. גורמי הבריאות קוראים לקהילה הבינלאומית להתערב באופן מיידי כדי לשבור את המצור הרפואי ולהכניס דלק וציוד נחוץ כדי להציל את שארית נשימתה האחרונה של מערכת הבריאות הקורסת.

מערכת הבריאות עדיין נמצאת במעגל של פגיעה ישירה, על רקע המשך ההשלכות הקטסטרופליות של המלחמה על האוכלוסייה.