היחסים עם ישראל: שינויים מוחשיים במצב הרוח הפוליטי האמריקאי

ד"ר חסן איוב: חשיבות השינויים טמונה בקריסת "הטאבו הפוליטי" שאסר על ביקורת כלפי ישראל, וחסינותה הפוליטית הפכה לנושא לגיטימי לדיון פומבי. נבהאן ח'רישה: ליחסים האמריקאים-ישראלים שורשים עמוקים עוד מהציונות הנוצרית, והם חלק מהתודעה הדתית והתרבותית האמריקאית. ד"ר ראאד אבו בדאוויה: התפתחויות אלו חורגות מתגובה למלחמה בעזה ומשקפות הערכה מחודשת רחבה יותר של מעמדה של ישראל באסטרטגיה האמריקאית. ד"ר עבד אל-מג'יד סווילם: התפתחויות אלו פותחות את הדלת ללחצים גוברים על קבוצות תומכות ישראל ועשויות להשתקף בעתיד בירידה ברמות התמיכה בה. נהאד אבו ע'וש: שינוי מצב הרוח האמריקאי קשור להתגברות ההכרה שישראל הפכה לנטל כלכלי, פוליטי ומוסרי על אמריקה, בהיותה המקבלת הגדולה ביותר של סיוע. ד"ר אמג'ד בשקאר: שינויים אלו נושאים ממדים אסטרטגיים ארוכי טווח, והשפעותיהם לא יוגבלו לשלב הנוכחי, אלא עשויים להשתקף בבחירות האמריקאיות הבאות. רמאללה – מיוחד ל"אל-קודס" – מה שחשף דו"ח שפורסם לאחרונה באתר אקסיוס, על אינדיקטורים לירידה ברמות התמיכה בישראל בתוך המפלגה הרפובליקנית האמריקאית, מגיע על רקע דיון גובר בוושינגטון על אופי היחסים עם תל אביב וכיול מחדש של סדרי העדיפויות במדיניות החוץ, במיוחד לאחר השלכות המלחמה בעזה, והתגברות הפילוג בדעת הקהל, וסקרים שזיהו שינויים מוחשיים במצב הרוח הפוליטי האמריקאי בכלל, והתפשטות לכך בתוך המפלגה הרפובליקנית. לדברי סופרים, אנליסטים פוליטיים, מומחים ופרופסורים באוניברסיטאות, בשיחות עם "אל-קודס", הדבר מתרחש במקביל לשינויים בתוך המפלגות הרפובליקנית והדמוקרטית, כאשר הביקורת על מדיניות ישראל מתרחבת, במיוחד בקרב צעירים וזרמים פרוגרסיביים והזרם השמרני הקשור לסיסמה "אמריקה תחילה", מה שמשקף הגדרה מחדש של היחסים בין הפוליטיקה האמריקאית לתמיכה הבלתי מותנית בישראל, וסקרים מראים ירידה הדרגתית בתמיכה העממית בישראל בתוך ארצות הברית. הם מסבירים כי שינויים אלו אינם מעידים על קריסת הברית האמריקאית-ישראלית, אלא מצביעים על גיבוש מחדש הדרגתי של אופי היחסים, תוך המשך המחלוקת על סדרי העדיפויות האסטרטגיים, והתגברות נוכחות הוויכוח על ההשפעה הפוליטית והתמיכה הצבאית בתוך מסעות הבחירות הבאים, על רקע המשך השפעת סוגיית עזה על דעת הקהל. דיון על אופי היחסים עם ישראל פרופסור למדעי המדינה ומומחה לענייני אמריקה, ד"ר חסן איוב, סבור כי העמדות וההצהרות האחרונות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וסגנו ג'יי.די. ואנס משקפות עלייה איכותית בדיון בתוך הממשל האמריקאי בנוגע לאופי היחסים עם ישראל, אך אינן מצביעות על פרידה אסטרטגית בין הצדדים, אלא על ניסיון ברור לכייל מחדש את סדרי העדיפויות של ההחלטה האמריקאית, ולהדגיש כי המילה האחרונה צריכה להישאר בידי וושינגטון ולא בידי ממשלת ישראל. איוב מסביר כי שינוי זה קשור לשני גורמים עיקריים; הראשון הוא האתגרים העומדים בפני זרם "להפוך את אמריקה לגדולה שוב" (MAGA), שהיווה את בסיס עליית הממשל הנוכחי, לאחר שהחל להתמודד עם שאלות גוברות לגבי מידת ההתאמה של המשך התמיכה הבלתי מותנית בישראל לסיסמה "אמריקה תחילה", והאם ישראל הפכה לחריג מסיסמה זו בשל השפעת הימין הנוצרי-ציוני והמקורבים לטראמפ. הגורם השני, לדברי איוב, הוא הצלחת ישראל לשכנע את טראמפ לצאת לעימות צבאי נגד איראן ללא לגיטימציה או הצדקות ברורות, מה שהכניס את הממשל האמריקאי למבוי סתום פוליטי ואסטרטגי ואילץ אותו מאוחר יותר לחפש הסדרים אזוריים חדשים. ירידה מוחשית בתמיכת הציבור האמריקאי בישראל איוב מציין כי התפתחויות אלו מתרחשות במקביל לסקרי דעת קהל מתמשכים בשנתיים האחרונות שהראו ירידה מוחשית ומתמשכת בתמיכת הציבור האמריקאי בישראל, לאחר שתופעה זו התפשטה מהבסיס הדמוקרטי גם לחוגי המפלגה הרפובליקנית ולפלחים רחבים יותר של גילאים ודמוגרפיה, מה שדחף את הממשל לנסות להגדיר גבולות ברורים יותר ליחסים עם ממשלת ישראל, על רקע פער בין שאיפת וושינגטון להכיל את איראן ולשלוט בהתנהגותה ולהגביל את בעלות בריתה, במיוחד בלבנון, לבין התעקשות ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לכפות את חזונו למזרח התיכון באמצעות כוח צבאי ומלחמות. אינדיקטורים לקריסת "הטאבו הפוליטי" איוב מסביר כי חשיבות השינויים הנוכחיים אינה מוגבלת לירידה ברמות התמיכה העממית בישראל, אלא טמונה בקריסת "הטאבו הפוליטי" שאסר על ביקורת כלפי ישראל בתוך ארצות הברית, שכן היחסים האמריקאים-ישראלים והיקף החסינות הפוליטית שישראל נהנית ממנה הפכו לנושא לגיטימי לדיון פומבי, הן בתקשורת והן בתוך מסעות הבחירות. איוב מציין כי שינוי זה בלט גם בעמדותיהם של מספר מועמדים פוטנציאליים לבחירות המקדימות בשתי המפלגות לקראת בחירות האמצע הבאות, כאשר חלקם הכריזו על סירובם להיות קשורים למה שמכונה בארצות הברית כסף פוליטי המסופק על ידי קבוצות הלחץ התומכות בישראל, ובראשן ארגון "אייפאק", מה שהשיג פריצות דרך אלקטורליות בולטות, במיוחד בתוך המפלגה הדמוקרטית. איוב רואה בכך אינדיקטור אפשרי להגדלת הסיכויים להפסד הרפובליקנים בבחירות האמצע הבאות אם המגמות הנוכחיות יימשכו. שינויים ראויים למעקב העיתונאי והסופר נבהאן ח'רישה סבור כי הדו"ח שפרסם אתר "אקסיוס" בנוגע לירידה חסרת תקדים ברמות התמיכה בישראל בתוך המפלגה הרפובליקנית האמריקאית, ובמיוחד בקרב הדורות הצעירים, משקף תחילת שינויים הראויים למעקב, אך אינו מהווה אינדיקטור לכך שארצות הברית עומדת לנטוש את תמיכתה בישראל, ומזהיר מפני הגזמה בקריאת אינדיקטורים אלו או התייחסות אליהם כאל שינוי אסטרטגי במדיניות האמריקאית. ח'רישה מסביר כי חשיבות התפתחות זו טמונה בכך שהיא נוגעת למפלגה הרפובליקנית, אשר במשך עשורים היוותה את החממה הפוליטית היציבה ביותר לישראל, והיא הגיעה על רקע המלחמה הישראלית ברצועת עזה ומה שלווה לה של מראות הרג, הרעבה ועקירה, לצד התגברות השיח של "אמריקה תחילה" בתוך הזרם השמרני, מה שתרם להופעת שאלות בקרב חוגים רפובליקנים מסוימים בנוגע לאופי היחסים עם ישראל ועלותם לאינטרסים האמריקאים. שורשים רעיוניים, תרבותיים ודתיים עמוקים ח'רישה מציין כי היחסים האמריקאים-ישראלים אינם מבוססים על שיקולים פוליטיים זמניים או על השפעת הלובי היהודי בלבד, אלא יש להם שורשים רעיוניים, תרבותיים ודתיים עמוקים המגיעים מהציונות הנוצרית שקמה בסוף המאה התשע עשרה, והיא תוצר של הציונות הנוצרית במאה השש עשרה באירופה, ובמיוחד בבריטניה, ולאחר מכן עברה לאמריקה, שם הפכה לחלק מהתודעה הדתית והתרבותית האמריקאית, וסללה מאוחר יותר את הדרך לאימוץ הפרויקט הציוני הפוליטי שהוביל תיאודור הרצל בסוף המאה התשע עשרה. ח'רישה מדגיש כי רקע היסטורי זה מסביר את המשך התמיכה הרחבה בישראל בתוך המפלגה הרפובליקנית, ומסביר כי הציונות הנוצרית עדיין מהווה את בסיס הבוחרים הגדול ביותר של המפלגה, ומספר חבריה מוערך בעשרות מיליוני בוחרים הרואים בהגנה על ישראל חלק מזהותם הדתית והפוליטית, למרות סימני אי-שקט שהחלו להופיע בקרב חלק מהצעירים הרפובליקנים. ח'רישה מציין כי תמונות ההרס בעזה והביקורת הגוברת על ממשלת ישראל יצרו קרע מוגבל בתוך הבסיס הרפובליקני, אך שינויים עמוקים דורשים שנים ארוכות של הצטברות רעיונית, פוליטית ותקשורתית, ומדגיש כי כל ירידה מהותית בתמיכה האמריקאית בישראל, אם תתרחש, תהיה פרי של תהליך ארוך הדורש עבודה פלסטינית, ערבית ובינלאומית מאורגנת הפונה לחברה האמריקאית בשפת האינטרסים והערכים. חילוקי דעות בין נתניהו לטראמפ ח'רישה מציין כי חילוקי הדעות שהתגלו בין טראמפ לנתניהו עשויים לחזק כמה מסימני הירידה בקרב תומכי "אמריקה תחילה", אך הם נשארים חילוקי דעות הקשורים לניהול תיקים פוליטיים ספציפיים, ואינם משקפים בחינה אסטרטגית של אופי היחסים בין שתי המדינות, ומדגיש כי ישראל עדיין נתפסת במחשבה המערבית כעמוד תווך חיוני במערכת האינטרסים המערביים והאמריקאים במזרח התיכון, מה שהופך את הדיבור על שינוי רדיקלי בעמדה האמריקאית למוקדם מדי. שינוי הסביבה הפוליטית האמריקאית פרופסור למשפט בינלאומי ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה הערבית-אמריקאית, ד"ר ראאד אבו בדאוויה, מסביר כי מה שחשף דו"ח אתר "אקסיוס" על ירידה חסרת תקדים בתמיכה בישראל בתוך המפלגה הרפובליקנית מהווה אינדיקטור לשינוי הדרגתי בסביבה הפוליטית האמריקאית כלפי ישראל, ומדגיש כי התפתחויות אלו חורגות מתגובה למלחמה ברצועת עזה, ומשקפות הערכה מחודשת רחבה יותר של מעמדה של ישראל באסטרטגיה האמריקאית. אבו בדאוויה מסביר כי חשיבות הדו"ח טמונה בזיהוי שינוי בתוך המפלגה הרפובליקנית, אשר נודעה היסטורית כחממה הפוליטית היציבה ביותר לתמיכה האמריקאית בישראל, ומציין כי עליית זרם "אמריקה תחילה" דחפה לכיוון הגדרה מחדש של מדיניות החוץ על פי קריטריון האינטרס האמריקאי הישיר, במקום התחייבויות היסטוריות או אידיאולוגיות, מה שדחף פלח גובר של רפובליקנים, במיוחד צעירים, לשאול על העלות הפוליטית, הכלכלית והצבאית של התמיכה הבלתי מותנית בישראל ומידת התאמתה לסדרי העדיפויות הפנימיים של אמריקה. המפלגה הדמוקרטית והשינויים המקבילים אבו בדאוויה מציין כי המפלגה הדמוקרטית עוברת אף היא שינויים מקבילים, אם כי מניעיהם שונים, כאשר השפעת הזרם הפרוגרסיבי התחזקה והביקורת על מדיניות ישראל גברה, במיוחד לאחר המלחמה בעזה, תוך התמקדות בסוגיות זכויות אדם ומשפט בינלאומי, לצד התגברות הדרישות לקשור את הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל לעמידה בהתחייבויות משפטיות והומניטריות, ומציין כי הדורות הצעירים בתוך המפלגה הפכו פחות מוכנים להעניק לישראל תמיכה בלתי מותנית בהשוואה לדורות קודמים. אבו בדאוויה מציין כי הרפובליקנים מעריכים מחדש את היחסים עם ישראל מנקודת מבט של האינטרס האמריקאי, בעוד שהדמוקרטים רואים אותם מנקודת מבט של ערכים ועמידה במשפט הבינלאומי, אך שני המסלולים נפגשים בתוצאה אחת: ישראל נתונה ללחצים גוברים מתוך שתי המפלגות, וזה משתקף גם בסקרי דעת הקהל שהראו ירידה באהדה הציבורית כלפיה, במיוחד בקרב צעירים, מה שמבשר על השלכות עתידיות על חישובי הבחירות ומנגנוני קבלת ההחלטות בארצות הברית. חילוקי דעות אינם מעידים על קריסת הברית אבו בדאוויה מדגיש כי חילוקי הדעות שהתגלו בין טראמפ לנתניהו אינם מעידים על קריסת הברית בין הצדדים, אלא משקפים שוני בסדרי העדיפויות, שכן הממשל האמריקאי הפך מוכן יותר ללחוץ על ממשלת ישראל כאשר הוא רואה שמדיניותה עלולה להטיל עומסים פוליטיים, ביטחוניים או דיפלומטיים על וושינגטון. אבו בדאוויה מדגיש כי המוסדות האמריקאים, הקונגרס, שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני, והאינטרסים האסטרטגיים המשותפים, עדיין מהווים עמודים יציבים להמשך היחסים, אך אופי הברית הזו עובר שינוי הדרגתי, המתבטא במעבר ממודל של תמיכה בלתי מותנית למודל שבו המשך התמיכה קשור למידת התאמת מדיניות ישראל לאינטרסים האסטרטגיים האמריקאים, ורואה בשינוי זה את המשפיע ביותר על עתיד היחסים האמריקאים-ישראלים מאז סיום המלחמה הקרה. ייצור מחדש של התודעה כלפי הסוגיה הפלסטינית הסופר והאנליסט הפוליטי ד"ר עבד אל-מג'יד סווילם סבור כי הירידה הגוברת בתמיכה בישראל בקרב הצעירים במפלגה הרפובליקנית אינה ניתנת להפרדה מהשינויים הרחבים יותר העוברים על החברה האמריקאית, ומדגיש כי המתרחש מייצג ייצור מחדש עמוק של התודעה הפוליטית כלפי הסוגיה הפלסטינית, ולא רק תגובה זמנית למלחמה ברצועת עזה או שינוי חולף במצב הרוח הכללי. סווילם מסביר כי שינויים אלו הגיעו כתוצאה מהצטברות של אירועים שליוו את המלחמה בעזה, ומה שחשפו ממראות ההשמדה וההרס, מה שהוביל לבחינה מחודשת של הנרטיב המסורתי של הסכסוך הפלסטיני-ישראלי בתוך החברה האמריקאית, ומציין כי שינוי זה אינו מוגבל לצעירי המפלגה הרפובליקנית, אלא נכלל בשינוי רחב יותר בתפיסת דעת הקהל האמריקאית את אופי הסכסוך והשלכותיו. גיבוש תודעה פוליטית חדשה סווילם מציין כי המפלגה הרפובליקנית עברה מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה דיון פנימי גובר בנוגע למידת הקשר של המלחמה לאינטרסים החיוניים של ארצות הברית, והאם היא משרתת את הביטחון הלאומי האמריקאי או שהיא נלחמה בעיקר כדי לשרת את ממשלת ישראל וראש ממשלתה בנימין נתניהו, מה שתרם לגיבוש תודעה פוליטית חדשה בקרב הצעירים הרפובליקנים, שהתבטאה בהופעת אישים, פלטפורמות ומוסדות הקוראים במפורש לאמץ חזון התואם את הסיסמה "אמריקה תחילה" ומציב את האינטרסים האמריקאים מעל לכל שיקול אחר. מהפך רעיוני שעשוי להשפיע על הבחירות הבאות סווילם סבור כי שינוי זה חרג מהמימד הרגשי, והפך לבטא מהפך רעיוני שעשוי להשפיע על הבחירות הבאות ואף מעבר לכך, וצופה כי הדורות הצעירים בתוך המפלגה הרפובליקנית יפגשו את עמיתיהם במפלגה הדמוקרטית במסגרת תנועה חברתית ופוליטית חדשה שעשויה לעצב מחדש את הזירה הפוליטית האמריקאית בטווח הארוך, ורואה במה שקורה שינוי מבני הנלמד בסוציולוגיה פוליטית יותר מאשר אירוע פוליטי חולף. סווילם סבור כי חילוקי הדעות בין טראמפ לנתניהו אין לפרש כנתק בין הצדדים, שכן טראמפ שואף להפחית את הלחצים שמפעיל נתניהו, על רקע שיקולים הקשורים לממשלו ולבחירות הבאות, וכן השפעת הלובי הישראלי ולא הציוני בתוך ארצות הברית עדיין משמעותית. סווילם מציין כי טראמפ הביע אי-שביעות רצון גוברת לאחר שגילה כי הדיווחים הצבאיים והמודיעיניים שהציגה ישראל בנוגע למלחמה באיראן כללו מידה של הטעיה, מה שעורר את מורת רוחו של אגף "אמריקה תחילה" בתוך הממשל, כאשר חלק מחבריו סבורים כי האינטרסים האמריקאים נדחקו לשוליים לטובת מטרות ישראליות. סווילם מציין כי התפתחויות אלו פותחות את הדלת ללחצים גוברים על קבוצות הלחץ התומכות בישראל, ועשויות להשתקף בעתיד בירידה ברמות התמיכה הפוליטית האמריקאית בה. התרחבות של מגמה מתמשכת הסופר והאנליסט הפוליטי נהאד אבו ע'וש סבור כי מה שחשף אתר "אקסיוס" בנוגע לירידה בתמיכה בישראל בתוך המפלגה הרפובליקנית אינו מייצג תופעה חדשה, אלא הרחבה של מגמה שהולכת ומתרחבת מזה שנים בתוך החברה האמריקאית, וכללה מגזרים משפיעים כמו צעירים, בסיסי המפלגה הדמוקרטית, ופלחים גוברים של יהודים אמריקאים. אבו ע'וש מדגיש כי שינוי עממי זה אינו מעיד על שינוי מהותי במדיניות האמריקאית, בהתחשב באופי האורגני של היחסים בין וושינגטון לתל אביב. ישראל ותפקידה הפונקציונלי בשירות האינטרסים האמריקאים אבו ע'וש סבור כי ישראל ממלאת תפקיד פונקציונלי בשירות האינטרסים האמריקאים, וזה מסביר את המשך התמיכה הרשמית בה למרות הירידה בתמיכה העממית, ומציין כי ההשפעה הציונית הופכת בולטת יותר ככל שמתקרבים למרכזי קבלת ההחלטות, ובמיוחד בסנאט ובבית הנבחרים ובמוסדות המדינה המשפיעים. אבו ע'וש מציין כי המלחמה ברצועת עזה היוותה נקודת מפנה מהותית בדעת הקהל האמריקאית, לאחר שחשפה, באמצעות מראות ההרג, ההרס, הרעבה והפגיעה בבתי חולים, בתי ספר ובתי תפילה, תמונה שונה של ישראל, שבה עברה מהמדינה שהציגה את עצמה כקורבן למדינה המואשמת בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. אבו ע'וש מסביר כי תמונה זו התחזקה גם כתוצאה מפעולות צבאיות בגדה המערבית, בלבנון ובאיראן, מה שחיזק בקרב פלחים רחבים את הרושם שישראל נלחמת במלחמות מתמשכות ודוחפת את ארצות הברית לסכסוכים שאינם משרתים את האינטרסים שלה. ישראל והנטל על ארצות הברית אבו ע'וש מציין כי שינוי מצב הרוח האמריקאי קשור גם להתגברות ההכרה שישראל הפכה לנטל כלכלי, פוליטי ומוסרי על ארצות הברית, בהיותה המקבלת הגדולה ביותר של סיוע אמריקאי, בזמן שהתמיכה הבלתי מוגבלת בה עומדת בניגוד לעקרונות שאמריקאים לומדים על זכויות אדם ושלטון החוק. אבו ע'וש מדגיש כי השינויים הפנימיים בישראל, והנטייה של החברה והממשלות העוקבות לימין הקיצוני, דחפו מספר גובר של יהודים אמריקאים לבקר את מדיניות ישראל, ומציין את הופעתם של אישים יהודים המתנגדים לתמיכה האמריקאית הפתוחה בישראל, לצד תנועות יהודיות שדרשו להפסיק את הסיוע הצבאי, וכן שיקף הצבעה של אחוז גדול מיהודי ניו יורק לטובת המועמד זהראן ממדאני מגמה גוברת לכיוון בחינה מחודשת של היחסים עם ישראל למרות מסעות הלחץ וההסתה. שבירת המונופול של כלי התקשורת המסורתיים אבו ע'וש מציין כי הרשתות החברתיות מילאו תפקיד מרכזי בשבירת המונופול של כלי התקשורת המסורתיים, מה שאפשר הגעה ישירה של תמונות המלחמה בעזה לקהל האמריקאי ותרם לשינוי התפיסות הרווחות. בנוגע למפלגה הרפובליקנית, אבו ע'וש מסביר כי המחלוקת מתגברת בין זרם "להפוך את אמריקה לגדולה שוב" (MAGA), הדורש להציב את האינטרסים האמריקאים בראש סדר העדיפויות, לבין זרם שמתנגדיו מתארים כ"להפוך את ישראל לגדולה" (MEGA). הוא סבור כי המתח בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו קשור לחציית הגבולות של האחרון בתפקיד שמקובל על וושינגטון, לאחר שתרם לגרור את ארצות הברית למלחמה עם איראן וניסיונותיו להשפיע על מסלול ההבנות האמריקאיות-איראניות. אבו ע'וש מציין כי טראמפ שואף להדגיש כי ההחלטה הסופית נשארת בידי נשיא ארה"ב, וכי הוא יקבע את אופי התנהלותו עם כל הנהגה ישראלית בהתאם למה שמשרת את האינטרסים האמריקאים. שינוי מצטבר שעשוי להשפיע על הבחירות פרופסור למדעי המדינה, ד"ר אמג'ד בשקאר, מסביר כי הירידה ברמות התמיכה העממית בישראל בתוך ארצות הברית, ובמיוחד בקרב קבוצת הצעירים, מייצגת שינוי מצטבר שהחל מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה, וסביר להניח שהשפעותיו יתבטאו בצורה ברורה יותר במהלך הבחירות הבאות, עם המשך התרחבות הדיון בתוך החברה האמריקאית על אופי היחסים עם ישראל וסדרי העדיפויות של מדיניות החוץ של וושינגטון. בשקאר מסביר כי האוניברסיטאות האמריקאיות היוו את נקודת המוצא העיקרית לשינוי זה, לאחר שהסטודנטים נדהמו ממה שקורה בעזה, מה שהוביל לגל מחאות רחב. בשקאר מציין כי הצעדים שנקטו הרשויות האמריקאיות נגד המפגינים, כולל פיטורי מספר סטודנטים והטלת סנקציות על אוניברסיטאות בולטות כמו אוניברסיטת קולומביה, לצד השיח הקשוח שהגיע ממנהיגי המפלגה הרפובליקנית וטראמפ, שקישר ביקורת על ישראל לאנטישמיות, תרמו ליצירת תגובת נגד שדחפה צעירים נוספים לחפש את הנרטיב הפלסטיני ולהבין מה קורה בשטחים הכבושים. בשקאר סבור כי שינויים אלו נושאים ממדים אסטרטגיים ארוכי טווח, והשפעותיהם לא יוגבלו לשלב הנוכחי, אלא עשויים להשתקף בבחירות האמריקאיות הבאות, וכן עשויים להשפיע בהדרגה על כוחו של הלובי התומך בישראל בתוך ארצות הברית, ורואה כי התוצאות לא יופיעו באופן מיידי, אך הן ישאירו השפעות עמוקות על מגמות הצעירים ופלחים אחרים בחברה האמריקאית. כספי מיסים לתמיכה בישראל בשקאר מציין כי התגברות השיח של "אמריקה תחילה" הגיעה כתוצאה מהתגברות ההכרה בקרב פלחים של אמריקאים כי חלק גדול מכספי משלמי המיסים הולך לתמיכה בישראל, מה שהשתקף בדיונים בתוך המפלגה הרפובליקנית, ועשוי להשפיע גם על המפלגה הדמוקרטית ועל הבחירות הכלליות הבאות. בשקאר מדגיש כי התמיכה האמריקאית בישראל, פוליטית, לוגיסטית ומשפטית, הטילה צל על תדמיתה הבינלאומית של ארצות הברית, ומציין כי וושינגטון החלישה את המוסדות הבינלאומיים שהיא עצמה סייעה להקים לאחר מלחמת העולם השנייה, והפגינה כפילות ביחס לעקרונות המשפט הבינלאומי וזכויות האדם, ובמיוחד בכל הנוגע לבתי הדין הבינלאומיים, מה שעלול להוביל להשלכות אסטרטגיות על מעמדה של ארצות הברית וישראל במערכת הבינלאומית. קבועים אסטרטגיים של אי-נטישה של ישראל בנוגע ליחסים בין טראמפ לנתניהו, בשקאר מדגיש קיומם של חילוקי דעות אמיתיים בין הצדדים, אך הוא מדגיש כי קיימים קבועים אסטרטגיים המונעים מהממשל האמריקאי לנטוש את ישראל. בשקאר מעריך כי וושינגטון תתמקד בעתיד במתן עדיפות גדולה יותר לאינטרסים הפנימיים שלה, ומציין כי המלחמה באיראן הראתה כי סדר האינטרסים האזוריים הציב את האינטרסים האמריקאים תחילה ולאחר מכן את הישראלים, בעוד שאינטרסי בעלות בריתה של ארצות הברית באזור הגיעו במקום מאוחר יותר, מה שעשוי להוביל לבחינות הדרגתיות בניהול הבריתות האמריקאיות בעתיד.