גדי איזנקוט: הגנרל שמאיים על כס נתניהו עם 'דוקטרינת הדאחייה' ושורשיו המזרחיים

הזירה הפוליטית הישראלית עדה לשינוי בולט כאשר הגנרל בדימוס גדי איזנקוט מוביל בסקרי דעת הקהל, ועוקף את ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו. איזנקוט עומד בראש מפלגתו החדשה 'ישאר', שמשמעותה 'הישר', ומשיג התקרבות משמעותית למפלגת הליכוד, כאשר התחזיות מצביעות על קבלת 22 מנדטים בכנסת הבאה.

עלייתו של איזנקוט מגיעה על רקע 'געגועים לגנרלים' בתוך החברה הישראלית, במיוחד לאחר המתיחויות האזוריות האחרונות וההסכמים הבינלאומיים שריסנו את הפעולות הצבאיות. משקיפים רואים כי הציבור מחפש מודל מנהיגותי המתואר כ'רגוע' ורחוק מההמולה והיהירות הפוליטית של נתניהו שעוררו ביקורת רחבה.

למרות התקדמות זו, אנליסטים סבורים כי איזנקוט אינו מהווה ניגוד מהותי לנתניהו בתפיסת הביטחון, אלא הוא 'תלמיד של אותה אסכולה'. ההבדלים ביניהם נראים אנושיים ואישיים יותר מאשר אסטרטגיים, כאשר איזנקוט מתמקד ב'ניהול סכסוכים' במקום להציע פתרונות שורשיים או רעיונות פוליטיים חודרים.

איזנקוט מייצג מקרה חברתי ייחודי, בהיותו ממוצא מרוקאי, יליד טבריה בשנת 1960, מה שעשוי להפוך אותו לראש הממשלה הראשון ממוצא 'ספרדי' (מזרחי). במקרה של ניצחונו, הדבר ייחשב למהפכה במערכת הפוליטית שנשלטה על ידי האליטה ה'אשכנזית' המערבית מאז הקמת הישות.

ההיסטוריה הצבאית של איזנקוט עשירה בתפקידים רגישים, כאשר התקדם בחטיבת 'גולני' עד לראשות המטה הכללי בין השנים 2015 ל-2019. נתניהו מינה אותו בעבר לתפקיד זה ותיאר אותו כאיש הנכון, לפני שהיחסים ביניהם הפכו למאבק פוליטי עז כיום.

שמו של איזנקוט קשור ל'דוקטרינת הדאחייה', שהיא אסטרטגיה צבאית המבוססת על שימוש בכוח הרסני עצום ובלתי פרופורציונלי נגד אזורים אזרחיים כדי לחזק את ההרתעה. הכיבוש יישם דוקטרינה זו במלחמותיו החוזרות ונשנות בלבנון וברצועת עזה, מה שהוביל להרס נרחב בתשתיות ובמתקנים חיוניים.

הסכסוכים בין איזנקוט לנתניהו התפוצצו בגלוי לאחר הצטרפותו לממשלת החירום באוקטובר 2023, כאשר מתח ביקורת חריפה על כישלון התוכנית האסטרטגית למלחמה בעזה. איזנקוט הזהיר כי היעדים המוצהרים הושגו רק באופן חלקי, וראה בהישגים הטקטיים מתפוגגים בגלל החישובים הפוליטיים האישיים של נתניהו.

ביקורות הגנרל בדימוס זוכות לאמינות מיוחדת בקרב הציבור הישראלי לאחר מות בנו 'גל' בקרבות ג'באליה ברצועת עזה בסוף 2023. אירוע אישי כואב זה חיזק את תדמיתו כמנהיג שחולק עם עמו את המחירים היקרים, לעומת האשמות נגד נתניהו בשחיתות ודאגה להישרדותו הפוליטית בלבד.

איזנקוט תקף לאחרונה את הסכמתו של נתניהו להפסקת אש בלבנון לבקשת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ותיאר את הצעד כ'כניעה בלתי סבירה'. הוא הדגיש בהצהרותיו כי ראש ממשלה חזק חייב להיות בעל היכולת לומר 'לא' לוושינגטון כאשר דרישות בינלאומיות מתנגשות עם האינטרסים הביטחוניים הישראליים.

דיווחים מצביעים על כך שנשיא ארה"ב תיאר את נתניהו כ'מטורף' במהלך שיחות זועמות למניעת הפצצת ביירות, ואיזנקוט ניצל זאת כדי להראות את חולשת הממשלה הנוכחית. איזנקוט סבור כי כבילת ידי הצבא מול חיזבאללה פוגעת בהרתעה הישראלית ומעניקה לאויבים הזדמנות להתארגן מחדש.

תפיסת הביטחון של איזנקוט מתבססת על מושג 'המערכה שבין המלחמות', הכוללת ביצוע פעולות חשאיות, חיסולים ומכות מנע לסיכול יכולות היריבים. מושג זה נועד לשמור על העליונות הצבאית של ישראל מבלי להידרדר לעימותים כוללים ויקרים שהחזית הפנימית עלולה שלא לעמוד בהם.

למרות הובלתו בסקרים, איזנקוט מתמודד עם אתגרים גדולים בהפיכת פופולריות זו למציאות פוליטית, בשל חוסר במבנה מפלגתי ותיק כמו הליכוד. כמו כן, מנהיגי אופוזיציה אחרים כמו נפתלי בנט ואביגדור ליברמן עשויים שלא למסור לו את הנהגת המחנה בקלות במשא ומתן הקואליציוני.

הכותב יוסי קליין סבור כי איזנקוט מייצג 'מנהיגות ננסית' שמכירה במגבלות כוחה ואינה מחפשת ראוותנות ריקה או זיוף פוליטי. מודל זה מושך חלק מהישראלים שנמאס להם מהמראה ה'מצועצע' של נתניהו ומהחלטותיו שהם מתארים כמנותקות מהמציאות בשטח.

השאלה נשארת פתוחה האם איזנקוט יצליח לשרוד עד הבחירות באוקטובר הבא, או שמא יהיה רק גל חולף בסקרי דעת הקהל. אך בטוח שנוכחותו החזקה משקפת רצון ישראלי להחזיר את האמון במוסד הצבאי שתדמיתו התערערה בשנים האחרונות.

מה שנתניהו וממשלתו עושים הוא פגיעה באינטרסים הלאומיים מתוך חולשה, ואין לכבול את ידי הצבא מול האויבים.