התחרות בין מפלגות המושבה

הימין השולט במושבה הישראלית קרוע בין שלוש גושים פרלמנטריים עיקריים, שיתמודדו בבחירות הקרובות לפני סוף השנה, בנוסף לגושים הקטנים: 1- הגוש הראשון הוא גוש הליכוד בראשות נתניהו. 2- הגוש השני הוא ברית בין יאיר לפיד ונפתלי בנט, ושמו "ביחד" כלומר מחנה השינוי. 3- הגוש השלישי בראשות הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, ושמו "ישר" כלומר יושר. לכן, תנאי הבחירות הקרובות במושבה שונים מבחירות 2022, שבהן הצליח נתניהו לזכות ברוב של 32 מנדטים, והוא לא יוכל להשיג זאת בבחירות השנה מכמה סיבות: בבחירות לכנסת 2022, הליכוד נהנה מהפסד של שתי מפלגות שלא הצליחו לעבור את אחוז החסימה, הראשונה: מפלגת בל"ד הערבית הדמוקרטית הלאומית, והשנייה: תנועת מרצ השמאלית הציונית. הקולות שקיבלו עברו, על פי חוק הבחירות לכנסת, למפלגות אחרות, והליכוד נהנה מכך כמפלגה הגדולה ביותר, עם לא פחות משישה מנדטים בחינם מקולות בל"ד ומרצ. הנתונים שונים עבור שניהם, בל"ד הבטיחה את הצלחתה באמצעות הברית המשולשת עם החזית הדמוקרטית לשלום ושוויון ועם התנועה הערבית לשינוי. תנועת מרצ התאחדה עם מפלגת העבודה הציונית בראשות הקצין לשעבר יאיר גולן, ויחד הקימו את מפלגת "הדמוקרטים", שהסקרים מעניקים לה עשרה מנדטים לפחות, ובכך נתניהו לא ייהנה מאובדן קולות בל"ד ומרצ. הגורם השני החדש הוא ההסכמה שהושגה בין מפלגות יאיר לפיד ונפתלי בנט, ותחרותם על האפשרות להפוך למפלגה הגדולה ביותר, מה שיפחית את סיכויי הליכוד להשיג את המספר הגדול ביותר של המנדטים. הגורם השלישי החדש הוא עליית מעמדו של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שהסקרים מעניקים לו את האפשרות להפוך למפלגה הגדולה ביותר, בתחרות מול גושי הליכוד וברית לפיד עם בנט. הסקרים משתנים בין שלושת גושי הימין, ומעניקים לכל אחד מהם בין 20 ל-24 מנדטים, מה שמאשר שהליכוד לא יזכה כבעבר ב-32 מנדטים. נתונים אלו מצביעים על כך שהליכוד מתמודד לא רק עם ירידה בכוחו האלקטורלי, אלא גם עם קושי לבנות קואליציה פרלמנטרית המסוגלת להבטיח רוב של 61 חברי כנסת. לכן, עולות הערכות גוברות שנתניהו עלול למצוא את עצמו לראשונה חסר יכולת להקים את הממשלה הבאה, גם אם יישאר יו"ר הליכוד ויגיע לחברות בכנסת. קיומם של שלושת גושי הימין, שאינם מאמינים, פועלים או מכירים בשתי הסוגיות: שוויון לפלסטינים באזורי 48, ודחיית העצמאות לפלסטינים באזורי 67, גורם מבוכה לתנועה האסלאמית ולגוש המאוחד שלה בראשות חבר הכנסת מנסור עבאס, השואף להתחבר עם גוש יאיר לפיד ונפתלי בנט. הוא כבר התחבר עם ממשלת נפתלי בנט, כדי להיות שותף בממשלה, ממניעים קיומיים-דרישתיים להשגת רווחים וצרכים עבור עמו באזורי 48, וממניעים פוליטיים בולטים, שהעיקרי בהם הוא שבירת האמירה "מדינה יהודית", שהיא תוצאה שנויה במחלוקת שאינה מקובלת על הכוחות הפוליטיים הערביים-פלסטיניים האחרים, ובמיוחד הברית המשולשת המאחדת את החזית הדמוקרטית לשלום ושוויון עם התנועה הערבית לשינוי ועם בל"ד. נתוני חברת המושבה הישראלית עדיין שקועים בחשיבה ובאפשרויות של עוינות מהותית כלפי העם הפלסטיני, הם נושאים את הסיסמה "או אנחנו או הם", וכי השותפות, ההסדר או ההגעה לפתרונות מציאותיים על פי החלטות האו"ם 181 ו-194, יהיו אשר יהיו, גם אם נראים בלתי צודקים לזכויות העם הפלסטיני, שאיפותיו ודרישותיו, אך הם הפכו לתוכנית ומדיניות שאומצו על ידי רוב הכוחות הפוליטיים הפלסטיניים, בין אם באזורי 48 או באזורי 67, ואושרו על ידי המועצה הלאומית הפלסטינית, ואפילו תנועת חמאס הכריזה על קבלתה לפתרון שתי המדינות במסמך שפורסם על ידה בדוחא ביום (1/5/2017).