מפת ההתפשטות הישראלית בדרום לבנון: כיצד כופה הכיבוש את 'אזור החיץ' כעובדה מוגמרת?

אזורי דרום לבנון עדים לשינויים מהירים בשטח לאור ההכרזה על הסכם מסגרת, כאשר כוחות הכיבוש הישראלי ממשיכים להפר את הבנות הפסקת האש. מהלכים אלו נועדו לכפות מציאות גיאוגרפית חדשה שתחזק את שטח אזור החיץ שהכיבוש שואף לבסס כעובדה מוגמרת לפני כניסה למשא ומתן סופי כלשהו.

'הקו הצהוב' המגדיר את הגבול הדרומי של לבנון אינו קבוע עוד כפי שהיה כאשר הוכרזה הפסקת האש לראשונה, שכן מקורות בשטח תיעדו הרחבות חוזרות ונשנות בשטחו. הרחבות אלו כללו כפרים ועיירות שלא היו כלולים בתחום הראשוני, מה שמעיד על רצון ישראלי לנגוס בעוד שטחים לבנוניים ולהבטיח עומק אסטרטגי גדול יותר.

בגזרה המערבית, השינויים בולטים בבירור לאחר שגבולות אזור החיץ הסתיימו בעיירות אל-ביאדה ושמע. אולם, ההתפשטות האחרונה דחפה את הגבולות הללו צפונה כדי לבלוע את העיירות זבקין, מג'דל זון וביות א-סיאד, בתוך חדירות קרקעיות אינטנסיביות שבוצעו על ידי כלי רכב של הכיבוש בימים האחרונים.

הדיווחים מצביעים על כך שכוחות ישראליים הגיעו כבר לפאתי העיירה החופית אל-מנסורי, מה שמעניק להם שליטה חלקית על רצועת החוף הדרומית. התקדמות זו נועדה לבודד לחלוטין את כפרי הגבול מהעומק הלבנוני, ולהפוך אותם לאזור צבאי סגור שאזרחים מנועים מלהתקרב אליו.

בגזרה המרכזית, התרחב שטח האזורים האסורים ללבנונים וכלל שטחים נוספים לכיוון העיירה חדאת'א ועד לפאתי תבנין. מקורות מקומיים תיעדו חדירה של כלי רכב ישראליים ביום שישי האחרון שיצאה מחדאת'א לכיוון קצוות העיירה חריס, אזור הנמצא מחוץ לתיחומים המוצהרים של הקו הצהוב.

כוחות הכיבוש פרצו לאחד הבתים בעיירה חריס והפכו אותו לנקודת התבססות צבאית, במקביל לפעולות סריקה נרחבות בסביבה. תנועות קרקעיות אלו לוו בטיסה אינטנסיבית של כלי טיס בלתי מאוישים ומטוסי סיור שלא עזבו את שמי האזור, מה שמשקף מצב של כוננות מתמדת.

במעבר לגזרה המזרחית, השינויים הגדולים והמסוכנים ביותר מאז כניסת הפסקת האש לתוקף, כאשר התנועות התרכזו סביב נקודות אסטרטגיות מצפון לנהר הליטני. למרות שקלאת א-שקיף נכללה בעבר בקו הצהוב, ההתבססות הצבאית בפועל בה לא החלה באופן אינטנסיבי אלא לאחרונה.

כוחות ישראליים שואפים, באמצעות שליטתם על קלאת א-שקיף והרמות הסובבות אותה, להבטיח פיקוח ישיר על העיר נבטיה וכפריה. רמות אלו, ובמיוחד כפרתבנית ועלי א-טאהר, מעניקות יתרון מודיעיני וצבאי גדול לכיבוש, מה שמסביר את ההתעקשות להישאר בהן למרות הלחצים הבינלאומיים.

בהקשר קשור, דיווחים תקשורתיים חשפו הצעה להקמת 'אזורי ניסוי' מהם יסיג צה"ל את כוחותיו וימסור אותם לצבא לבנון תחת פיקוח בינלאומי. אתרים אלו מרוכזים בגזרה המזרחית, ובמיוחד באזור ואדי א-סלוקי והעיירה זוטר הממוקמת בגבול המערבי של הקו הצהוב.

מקורות עיתונאיים ציטטו את אתר 'אקסיוס' כי קצינים אמריקאים עשויים להשתתף בפיקוח בשטח על פעולות הנסיגה המוגבלות בתיאום עם צבא לבנון. צעד זה מגיע בניסיון להפחית את המתיחות, אך הוא נשאר תלוי במידת מחויבות הכיבוש ללוח הזמנים המוצע לנסיגה.

מצדו, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עדיין מדגיש את הצורך בהמשך הנוכחות הצבאית בתוך גבולות הקו הצהוב לפרק זמן בלתי מוגדר. נתניהו מסרב באופן מוחלט לאפשר לפליטים לבנונים לחזור לכפריהם הנמצאים בתחום זה, ורואה בהם אזורי ביטחון חיוניים להגנת היישובים הצפוניים.

מנגד, חיזבאללה הכריז על דחייתו המוחלטת של הסכם המסגרת בנוסחו הנוכחי, והדגיש כי לא יקבל כל הסדרים שאינם מבטיחים נסיגה ישראלית מלאה. הארגון רואה במהלכים הישראליים הנוכחיים ניסיון לכפות כיבוש מוסווה תחת השם 'אזורי חיץ', וכי הדבר ייתקל בהתנגדות בשטח.

התפתחויות אלו מצביעות על כך שהסכם הפסקת האש עובר שלב קריטי ביותר בהיעדר מנגנוני פיקוח יעילים בשטח. בעוד דיפלומטים מדברים על הרגעה, כלי הרכב המשוריינים הישראליים מציירים גבולות חדשים בדם ובאש, מה שמאיים בקריסת ההבנות השבריריות ובחזרה למצב של עימות כולל.

התמונה בדרום לבנון נשארת תלויה בין רצון הכיבוש לנגוס בגיאוגרפיה הלבנונית לבין התעקשות הלבנונים להחזיר את ריבונותם המלאה. עם המשך ההפרות היומיומיות, אזור החיץ נשאר פרויקט ישראלי הנתקל בסירוב עממי ורשמי נרחב, בציפייה לתוצאות המהלכים הדיפלומטיים הבאים.

הכיבוש ממשיך בהפרותיו של הסכם הפסקת האש בניסיון להשיג עוד קלפים בשטח לפני כל מועד משא ומתן.