פיצול מוניטרי בסודאן: מחזור מטבעות חדשים באזורי שליטת כוחות התמיכה המהירה

השווקים באזורים שבשליטת כוחות התמיכה המהירה (RSF) היו עדים לזרימה של שטרות סודאניים חדשים, בצעד שעורר שאלות רבות לגבי מקור הכספים הללו ועתיד אחדות המערכת המוניטרית הסודאנית. התפתחויות אלו מתרחשות על רקע הסכסוך המזוין המתמשך מאז אפריל 2023, כאשר הכוחות הפארה-צבאיים שולטים על שטחים נרחבים הכוללים את אזור דארפור וחלקים מהבירה, והחלו בפועל לבצע משימות אדמיניסטרטיביות באמצעות מה שמכונה ברית 'תאסיס'.

סוגיית המטבע מהווה ציר חדש לסכסוך בין הצבא ל-RSF, במיוחד לאחר החלטת הבנק המרכזי בפורט סודאן לבטל את השימוש בכמה שטרות ישנים ולהנפיק שטרות חדשים בערכים של 500 ו-1000 לירות. בתגובה, מנעו כוחות ה-RSF את מחזור ההנפקות הממשלתיות החדשות באזורים שבשליטתם, מה שהוביל למשבר נזילות חמור לפני שהופיעו לאחרונה השטרות המסתוריים כדי לכסות משכורות עובדים ולוחמים.

מקורות יודעי דבר דיווחו כי השטרות החדשים במחזור נראים במצב מצוין ולא משומשים, למרות שהם נושאים תאריך הנפקה ממאי 2022. האירוניה טמונה בכך ששטרות אלו נושאים את חתימתו של חוסיין יחיא ג'נגול, שהיה נגיד הבנק המרכזי לפני פרוץ המלחמה, לפני שמונה לאחרונה לראש בנק מרכזי מקביל הכפוף לממשלת 'תאסיס' בעיר ניאלה.

מצדו, מוחמד חסן אל-תעאישי, ראש ממשלת 'תאסיס', אישר כי רשויותיהם עדיין מכירות במטבעות שהונפקו לפני יוני 2024, אך נמנע מלהבהיר כיצד הושגו הכמויות החדשות של המזומנים. אל-תעאישי האשים את הממשלה הנאמנה לצבא בניסיון להשתמש במערכת הבנקאית ובמטבע הלאומי ככלי לחנוק כלכלית אזרחים באזורים שאינם בשליטתה.

מנגד, לא פורסמה כל תגובה רשמית מהבנק המרכזי של סודאן הכפוף לממשלה בפורט סודאן לגבי הופעת כספים אלו או חוקיותם. מומחים כלכליים רואים בצעד זה הסלמה מסוכנת שעלולה להוביל להיווצרות שתי מערכות פיננסיות נפרדות, מה שיקשה על כל הסדר פוליטי עתידי ויגביר את מורכבות המצב הכלכלי הקורס ממילא.

משקיפים בינלאומיים מזהירים כי הקמת בנק מרכזי מקביל ללא הכרה בינלאומית תקשה על סודאן להתמודד עם מוסדות פיננסיים גלובליים בעתיד. כמו כן, מחזור מטבעות שמקורם מפוקפק עלול לפתוח פתח למבצעי זיוף נרחבים, מה שיאיץ את קצב האינפלציה המשתוללת הפוגעת באזרח הסודאני במדינות השונות.

כתוצאה מהיעדר נזילות מזומנים, הסודאנים הפכו תלויים כמעט לחלוטין באפליקציות בנקאיות אלקטרוניות, ובראשן אפליקציית 'בנקק' של בנק חרטום. באזורי שליטת ה-RSF הופיעו משרדי תיווך המציעים שירותי העברת כספים תמורת עמלות גבוהות, מנצלים את הצורך הדחוף של התושבים לספק צרכים בסיסיים בתנאי המלחמה הקשים.

בנוגע לשווי השוק, הלירה הסודאנית ממשיכה בקריסתה ההיסטורית מול מטבעות זרים, כאשר שער החליפין של הדולר רשם רמות שיא שעלו על 5000 לירות בשוק המקביל. ירידה זו מייצגת ירידה חדה בהשוואה לשער החליפין לפני המלחמה שלא עלה על 600 לירות, מה שמשקף את היקף האסון הכלכלי שחווה המדינה עם המשך הלחימה.

ניהול הנזילות כפוף לסידורים טכניים שמטרתם לשמור על היציבות הכלכלית תוך שימוש במטבע ככלי לחץ.