קצבאות אסירים ושהידים... מחאות מתרחבות ודרישות למסגרת חוקית חדשה

מוחמד סביחאת: הבעיה טמונה בהיעדר מנגנונים והליכי ביצוע הכרחיים למציאת פתרונות משפטיים ומינהליים שיבטיחו את המשך תשלום הקצבאות. עבדאללה זגארי: יש להעניק צדק לאסירים, לשהידים ולפצועים ולגבש פתרונות משפטיים שיבטיחו זאת, ולטפל בהם לא כבמקרים של עוני, דבר שאינו משקף את אופי תפקידם הלאומי. ג'מאל אל-שאטי: המחאות נבעו משנים של הזנחה וחוסר היענות ביישום חוקים ותקנות המבטיחים את זכויותיהם, שכן הם מהווים עמוד תווך בתנועה הלאומית. מחמוד אל-תמימי: ישנה מגמה לנקוט בצעדים הסלמה, כולל שביתת רעב, אם לא יתקבלו תשובות ברורות לגבי הסיבות להמשך קיצוץ הקצבאות. נאסר זייד: יש לנטרל את תיק השהידים, הפצועים והאסירים מלחצים, ואיננו דורשים פריבילגיות אלא זכויות בסיסיות וקצבאות שיאפשרו לנו את המינימום של חיים בכבוד. אוסאמה עיסא: יש להקים רשות לאומית עצמאית שסמכותה תהיה ארגון השחרור הפלסטיני, שתטפל ותגן על זכויות אלו באופן שיבטיח את קיימותן ואי פגיעה בהן בעתיד. רמאללה - מיוחד ל"אל-קודס" - מחאות משפחות האסירים, השהידים, הפצועים והמשוחררים הסלימו, בעקבות אי תשלום קצבאותיהם, ועל רקע כישלון המאמצים למצוא פתרונות קבועים שיבטיחו את יציבות מצבן של אלפי משפחות התלויות בקצבאות אלו כמקור עיקרי לפרנסתן. בעוד שמתנהל דיון על מאמצים לטפל בתיק, המפגינים מדגישים כי הצעדים שננקטו עד כה לא הצליחו לסיים את המשבר או לטפל בהשלכותיו המחמירות. המפגינים וגורמים רשמיים, בשיחות נפרדות עם "ے", מצביעים על כך שמהות המשבר אינה מוגבלת לערך הקצבאות או לסדירות תשלומן, אלא מתרחבת לאופי המנגנון המאומץ כיום לאחר העברת התיק למוסד הלאומי הפלסטיני להעצמה כלכלית, כאשר המפגינים וגורמים רשמיים בתיקים אלו רואים כי הטיפול באסירים, משוחררים, פצועים ומשפחות שהידים על פי קריטריונים של צורך חברתי מתעלם ממעמדם הלאומי והמאבקי הייחודי. גוברות הקריאות למציאת מסגרות משפטיות ומינהליות חדשות שיבטיחו את המשך התשלום וישמרו על הזכויות הנרכשות של קבוצות אלו, הרחק מכל שיקולים או לחצים חיצוניים. בעוד שהשביתה מול מטה מועצת השרים נמשכת כשחודש וחצי, גוברות האזהרות מפני השלכות המשך המשבר ללא טיפול מקיף, במיוחד עם הדיבורים על קיצוץ או הפחתת קצבאות של מאות משפחות ופצועים, וירידה בערך התשלומים ששולמו במקרים רבים. המפגינים ונציגי המוסדות הרלוונטיים דורשים להאיץ את אישור החוקים והתקנות הנוגעים לטיפול בפצועים, אסירים ומשפחות שהידים, ולהקים סמכות לאומית אחידה לניהול התיק, באופן שיבטיח את הגנת הזכויות הלאומיות והחברתיות של קבוצות אלו וישים קץ למצב המתוח הגובר ברחוב הפלסטיני. אזהרה מפני המשך מצב המתיחות מזכיר הכללי של האיגוד הלאומי למשפחות שהידים בפלסטין, מוחמד סביחאת, מדגיש כי משבר קצבאות השהידים, הפצועים, האסירים והמשוחררים עדיין זקוק לטיפול מקיף ומסודר, ומזהיר מפני המשך מצב המתיחות והשביתות בהיעדר פתרונות קבועים שיבטיחו את זכויותיהם של אלפי משפחות נפגעות. סביחאת מבהיר כי קיימים מאמצים רשמיים מתמשכים לטיפול בתיק, ומציין כי הנשיא מחמוד עבאס הוציא לאחרונה החלטה מיוחדת לגורמים הרשמיים בנוגע לתיק אנשי הצבא שנפטרו והועברו לרשות הפנסיה, דבר שיסייע בקרוב לפתור חלק מהבעיה הקשורה לקבוצה זו, אך אין בכך פתרון מלא למשבר על כל היבטיו. היעדר מנגנונים והליכי ביצוע סביחאת מדגיש כי הבעיה אינה טמונה בהיעדר רצון פוליטי, אלא קשורה בהיעדר מנגנונים והליכי ביצוע הכרחיים למציאת פתרונות משפטיים ומינהליים שיבטיחו את המשך תשלום הקצבאות בהתאם לצו הנשיאותי, הנוגע להעברת תיקים אלו למוסד ההעצמה, ובהתאם לנסיבות הקיימות, ומאשר כי קיימת אפשרות לטפל במשבר, אם תהליך הטיפול יאורגן על ידי כל המוסדות המבצעים. הוא קורא להקמת ועדה לאומית שתכלול את כל הגורמים הרלוונטיים והמומחים כדי לבחון את התיק באופן מקיף, ומדגיש כי טיפולים חלקיים או בודדים אינם מספיקים עוד, וכי הנדרש הוא מסגרת אחידה המסוגלת לגבש פתרונות מעשיים לכל הקבוצות הנפגעות, באופן שאינו סותר את ההחלטות והתקנות הקיימות. סביחאת מציין כי חלק מהצעדים כבר החלו לטפל במצבם של קבוצות שבקשותיהן נדחו לחלוטין במסגרת תוכניות התמיכה הנוכחיות, באמצעות הסדרים המיושמים על ידי מוסדות תומכים בשיתוף עם גורמים רשמיים, באופן המאפשר תשלום קצבאות חודשיות לחלק מהזכאים, ומציין כי קיימים ניסיונות להעריך מחדש את מצבם של אנשים שקיבלו סכומים נמוכים, על פי המנגנון הקיים במוסד ההעצמה, במטרה להעלות את ערך הקצבאות המוענקות להם. חשיבות הטיפול בקריטריונים של העצמה סביחאת מדגיש כי אחת הבעיות הבולטות היא הקריטריונים שאומצו על ידי מוסד "העצמה" בתוכניות ההערכה הנוכחיות, וקורא לבחון ולפתח אותם באופן שיביא בחשבון את הייחודיות של משפחות השהידים והפצועים, ולא להתייחס אליהן כמקרים חברתיים רגילים, אלא כקבוצות בעלות נסיבות מיוחדות הדורשות מנגנונים שונים. הוא מדגיש כי אחוז גדול ממשפחות השהידים, הפצועים, האסירים והמשוחררים הנהנים מקצבאות אלו תלוי כמעט לחלוטין בהן לפרנסתן הבסיסית. סביחאת מדגיש כי האחריות לטיפול במשבר זה מוטלת על המדינה ועל כל מוסדותיה, שכן קבוצות אלו הן, בסופו של דבר, אזרחים פלסטינים, וקורא להאיץ את מציאת פתרונות מעשיים שישמרו על כבודן של משפחות השהידים, הפצועים, האסירים והמשוחררים וישימו קץ למצב החרדה והשביתות המתמשכות ברחוב הפלסטיני. המשבר עדיין תקוע במקומו יו"ר מועדון האסיר, עבדאללה זגארי, מדגיש כי משבר קצבאות האסירים, השהידים והפצועים עדיין תקוע במקומו ללא פתרונות אמיתיים או אופק ברור לסיומו, ומציין כי מה שקורה כעת מוגבל לתשלום סיוע באמצעות מוסד "העצמה" על פי קריטריונים של עוני וצורך, ולא על בסיס החוקים שקבעו בעבר את זכויותיהם של קבוצות אלו, תוך הדגשה כי אחריות למשבר זה מוטלת באופן יסודי על המדינות שהמשיכו לתמוך בכיבוש, והפכו את נרטיבו לבסיס להפעלת לחצים על ההנהגה הפלסטינית, ועל הגורמים הפלסטיניים הפועלים ותומכים בזכויות הלוחמים שהחוק הבינלאומי הבטיח להם את הזכות למאבק ולחתירה כעם לחירות והגדרה עצמית, ומציין כי "למרות ניסיונותינו כגורמים לשמור על זכויות אלו, גודל הקנוניה והתמיכה המתמשכת בכיבוש מצד כוחות העולם העוול שתרמו ותורמים להמשך ההשמדה נגדנו". הוא מבהיר כי אלפי אסירים משוחררים ומשפחות שהידים ופצועים לא קיבלו את המגיע להם מזה כששה חודשים, וכי מנגנון התשלום הנוכחי מבוסס על הערכת המצב הכלכלי והחברתי של הזכאים, כך שערך הסיוע נקבע על פי קריטריונים של צורך, נכות ורמת הכנסה, הרחק מהמעמד המאבקי והלאומי שהיווה את הבסיס לקבלת קצבאות אלו בעבר. זגארי מציין כי חלק מהמפגינים שקיימו שביתות ופעילויות מחאה מול מועצת השרים בימים האחרונים הם אנשים שלא נהנו מתוכנית "העצמה", בין אם בגלל אי הרשמתם אליה או בגלל אי עמידה בתנאיה, ומציין כי התשלום שהתבצע לאחרונה כלל כשמונת אלפים זכאים, אך הסכומים ששולמו השתנו באופן משמעותי והגיעו במקרים מסוימים לכ-350 שקלים בלבד. היעדר חוקים המבטיחים את זכויותיהם זגארי מדגיש כי מהות המשבר טמונה בהיעדר החוקים שהבטיחו את זכויות האסירים, השהידים והפצועים, ומאשר כי המשך ביטול המסגרת המשפטית המסדירה קצבאות אלו הותיר אלפי משפחות במצב של אי ודאות, למרות שרבות מהן תלויות באופן מהותי בקצבאות אלו לפרנסתן. הוא מציין כי מוסד "העצמה" הוקם כדי לספק סיוע כספי לקבוצות חברתיות שונות על פי קריטריונים של צורך, ולא כדי לטפל במקרים מאבקיים ולאומיים, דבר שהוביל לכך שמספרים גדולים של אסירים, פצועים ומשפחות שהידים נותרו מחוץ למעגל הזכאים בגלל אי התאמת מצבם לתנאים שאומצו. יוזמות שלא הצליחו להגיע לנוסחה המבטיחה המשך תשלום זגארי מדגיש כי היוזמות שהוצגו עד כה לא הצליחו להגיע לנוסחה המבטיחה המשך תשלום לקבוצות אלו, וקורא לפעול במרץ לאישור חוקים חדשים שיבטיחו את זכויותיהם ויסדירו מחדש את תיק הקצבאות על בסיס משפטי ברור. הוא מדגיש את הצורך להעניק צדק לאסירים, שהידים ופצועים כקבוצות שהקריבו קורבנות גדולים למען החירות והעצמאות, ולפעול לגיבוש פתרונות משפטיים שיבטיחו זאת, ומאשר כי התייחסות אליהם כמקרים של עוני חברתי אינה משקפת את אופי התפקיד הלאומי שמילאו, וכי מדינות שונות בעולם מעניקות מעמד והתייחסות מיוחדת לאלו שלקחו חלק במאבקים הקשורים לשחרור והתמודדות עם הכיבוש. הצטברות שנים של הזנחה יו"ר האיגוד הכללי של פצועי פלסטין "פג'ר", ג'מאל אל-שאטי, מדגיש כי המחאות שמקיימים הפצועים, האסירים, המשוחררים ומשפחות השהידים נבעו מהצטברות שנים של הזנחה וחוסר היענות ביישום החוקים והתקנות המבטיחים את זכויותיהם, ומאשר כי קבוצה זו מהווה עמוד תווך בתנועה הלאומית הפלסטינית מבחינת הקורבנות, וכי היא אינה דורשת סיוע או נדבות, אלא זכויות לאומיות ומשפטיות השומרות על כבודה ומבטיחות לה חיים בכבוד. הוא מבהיר כי האיגוד החל משנת 2021 סדרת פגישות והתכתבויות עם גורמים רשמיים, אזרחיים ואיגודים מקצועיים במטרה לטפל במצבם של הפצועים, ומאמצים אלו הובילו להקמת ועדות ממשלתיות להכנת חוק לטיפול בפצועים, ותקנה מיוחדת לביטוח בריאות, ואחרת לביטוח תעסוקה לפצועים. אל-שאטי מציין כי תיקים אלו הגיעו לשלבים מתקדמים בתוך מועצת השרים, כאשר שתי התקנות אושרו בקריאה ראשונה ושנייה, אך הן נותרו ללא השלמה או יישום עד היום. מצב הפצועים הלך והסתבך אל-שאטי מדגיש כי מצב הפצועים הלך והסתבך על רקע המשך פעולות הכיבוש וההסלמה בפגיעה בפלסטינים, לצד ההידרדרות הכלכלית והמחייתית שחווים משפחות פלסטיניות, ומציין כי האיגוד דרש שוב ושוב את הצורך לטפל בתיק הפצועים באחריות לאומית גבוהה ולחפש פתרונות מעשיים שיבטיחו את יציבות מצבם המחייתי. הוא מדגיש כי החוקים הבינלאומיים והמקומיים קובעים בבירור את הצורך לטפל בפצועים ובקורבנות מלחמה ולספק להם הגנה ושירותי בריאות, ומציין כי תיק הפצועים לא היה חלק מהלחצים והסיווגים הבינלאומיים שפגעו בתיקים אחרים, מה שהופך את ההסתמכות על חוקים אלו לאפשרית להגנת זכויותיהם. העצמה ושינוי המצב המאבקי אל-שאטי מתייחס להשלכות החלטת החוק מספר (4) לשנת 2025 הקובעת את העברת התשלום הכספי ממוסד הטיפול במשפחות השהידים והפצועים למוסד הלאומי הפלסטיני להעצמה כלכלית, ורואה כי הפצועים, כמו מקרים מאבקיים אחרים, עברו על פיה ממסגרת לאומית מאבקית למסגרת חברתית ואנושית. לדברי אל-שאטי, תשלום הקצבאות התעכב מאז אוגוסט/אב 2025, כאשר התשלומים המלאים האחרונים שולמו באוקטובר/תשרין הראשון של אותה שנה, לפני שקצבאות של מאות פצועים קוצצו או הופחתו, בעוד שהסכומים ששולמו לחלק מהזכאים בסוף שנת 2025 נעו בין 250 ל-1400 שקלים בלבד. הוא מדגיש כי האיגוד הזהיר מאז אוקטובר/תשרין הראשון 2025 מפני הסכנה בהמשך מדיניות זו, ודרש לא לפגוע בזכויות הפצועים או בקצבאותיהם הכספיות ובביטוח הבריאות שלהם, ולפעול להבטחת זכותם למחאה להגנת זכויותיהם במסגרת החוק. פתרונות דחופים הכרחיים אל-שאטי מציג שורה של פתרונות למשבר, הבולטים שבהם הם תשלום מקדמה דחופה של לפחות 2000 שקלים בחודש, במיוחד לפצועים הנמצאים בטיפול ולפצועים שקצבאותיהם הופסקו או קוצצו, חידוש תשלום הסכומים שקוצצו רטרואקטיבית, הפסקת מדיניות העיכוב בתשלום, והאצת אישור חוק הטיפול בפצועים והתקנות הקשורות אליהם. אל-שאטי קורא לאמץ מערכת ביטוח תעסוקה מיוחדת לפצועים, שתאפשר העסקת המסוגלים מבין קבוצות אלו בעבודה ציבורית בהתאם ליכולותיהם וכישוריהם, באופן שיבטיח את שילובם בחברה ובמוסדות המדינה וישפר את מצבם המחייתי וישים קץ למצב העוול ממנו הם סובלים מזה שנים. המשך המשבר פוצץ את המחאות מחמוד אל-תמימי, אב ואח של שהיד ואחד מהשובתים מול מטה מועצת השרים ברמאללה, מדגיש כי המחאות האחרונות שהתרחשו באזור מועצת השרים נבעו מהחמרת משבר קצבאות משפחות השהידים, הפצועים והאסירים, והמשך מדיניות קיצוץ הקצבאות או הפחתתן מאז סוף השנה שעברה, למרות ההבטחות החוזרות ונשנות שקיבלו המשפחות מגורמים רשמיים ואישי ציבור לסיום המשבר. אל-תמימי מבהיר כי המשפחות הופתעו מאז דצמבר/כסלו האחרון, מקיצוץ או הפחתת הקצבאות הכספיות למספר רב של זכאים, מה שדחף אותן ליצור קשר עם גורמים רשמיים וארגוניים שונים בדרישה לפתור את המשבר. הוא מדגיש כי השובתים קיבלו הבטחות חוזרות ונשנות על ביטול מה שנודע כקצבאות ה-250 שקלים, וביצוע שינויים במנגנון מוסד "העצמה" לצורך התשלום, כך שהמינימום של הקצבאות יהיה 1400 שקלים בנוסף לקצבאות החברתיות, דבר שדחף משפחות רבות להביע נכונות לסיים את השביתה אם הבנות אלו יקבעו. אל-תמימי מציין כי המשבר התפרץ מחדש לאחר שהזכאים קיבלו הודעה על תשלום קרוב של התשלומים החדשים, לפני שהתברר כי הסכומים ששולמו נותרו באותן רמות נמוכות, כאשר הם נעו בין 250 ל-500 שקלים במקרים רבים, בעוד שהמקסימום הגיע ל-1400 שקלים לקבוצות ספציפיות. הלם גדול יותר אל-תמימי מדגיש כי ההלם הגדול ביותר היה הוספת יותר מ-200 משפחות שהידים חדשות לרשימת אלו שקצבאותיהם קוצצו, כך שמספר המקרים שזוהו עלה לכ-1850 משפחות מכל מחוזות הגדה המערבית. לדברי אל-תמימי, התפתחויות אלו דחפו את השובתים לנקוט בצעדי מחאה מסלימים יותר, שכללו חסימת כבישים סביב מועצת השרים והצתת צמיגים, במטרה להעביר מסר ישיר לגורמים הרשמיים לגבי היקף הסבל שחווים המשפחות הנפגעות. הוא מדגיש כי השביתה המתמשכת מזה יותר מ-40 יום מתקיימת מסביב לשעון, בהשתתפות יומית של עשרות שובתים מפצועים ומשפחות שהידים ואסירים, עם ארגון פעילויות מחאה שבועיות בכל יום שני. הוא מבהיר כי השובתים מייצגים את "המקרים המאבקיים" הפלסטיניים, ומציין כי משפחות רבות משלבות יותר ממעמד לאומי אחד, שכן הן כוללות שהידים, אסירים ופצועים בו זמנית, דבר שהופך את הסוגיה לחורגת מהמימד הכלכלי לסוגיה של כבוד לאומי הקשורה להיסטוריה ארוכה של קורבנות. איום בשביתת רעב אל-תמימי מזהיר כי השובתים שוקלים לנקוט בצעדי הסלמה נוספים אם לא יתקבלו תשובות ברורות לגבי הסיבות להמשך קיצוץ הקצבאות, ביניהם ארגון שביתות מול מוסדות רשמיים, כולל מוסד הנשיאות, וחסימת משרדים הקשורים לתיק, עד לשביתת רעב פתוחה. אל-תמימי מבקר את ריבוי הגורמים המעורבים בתיק ואת היעדר סמכות ברורה לדיאלוג, ורואה כי המשפחות אינן יודעות מי הגורם האחראי לקבלת ההחלטה הסופית. אל-תמימי מדגיש כי דרישת השובתים אינה מוגבלת לתשלום קצבאות כספיות, אלא מתבטאת בשמירה על המעמד הלאומי של משפחות השהידים, הפצועים והאסירים, וקורא להחזיר את ניהול התיק באמצעות המוסדות המוסמכים לטיפול בקבוצות אלו. אל-תמימי מצביע על המצב הכלכלי הקשה שחווים משפחות רבות, ומדגיש כי חלק מהפצועים ומשפחות השהידים והאסירים המשוחררים אינם מסוגלים עוד לספק את צרכיהם הבסיסיים או את עלויות הטיפול, דבר שמכפיל את היקף המשבר ומגביר את מצב המתיחות בקרב הנפגעים. היעדר פתרונות אמיתיים דובר התקשורת של שביתת האסירים המשוחררים, הפצועים ומשפחות השהידים, נאסר זייד, מבהיר כי השובתים מול מטה מועצת השרים ממשיכים בשביתתם הפתוחה מאז 13 במאי/אייר האחרון, ומאשר את היעדר פתרונות אמיתיים למשבר קצבאות האסירים, השהידים והפצועים, והמשך הצגת "פתרונות טלאי" שכולם סובבים סביב מנגנון התשלום להם באמצעות תוכנית "העצמה". זייד מבהיר כי השובתים דוחים את קישור זכויות האסירים, השהידים והפצועים לקריטריונים של הטפסים המיוחדים לתוכנית "העצמה", ורואה כי מנגנון זה מטיל עוול על קבוצות אלו והופך אותן למקרים חברתיים הקשורים לעוני וצורך, במקום להתייחס אליהן כפלח לאומי ומאבקי שהקריב קורבנות גדולים למען העם הפלסטיני. מספר הצעות לגורמים הרשמיים זייד מציין כי השובתים הגישו בשבועות האחרונים מספר הצעות לגורמים הרשמיים, ביניהן הקמת מוסד מאוחד הכפוף לארגון השחרור הפלסטיני או לממשלה, שינהל את תיקי האסירים, השהידים והפצועים באופן אינטגרטיבי, באופן שיבטיח את שמירת זכויותיהם הרחק מהקריטריונים החברתיים הנוכחיים. זייד מציין כי האסירים בבתי הכלא הישראליים לא קיבלו תשלומים כלשהם מזה כעשרה חודשים, בעוד שהפצועים ומשפחות השהידים והמשוחררים סובלים מנסיבות דומות. מצב של כעס והסלמת המחאות זייד מדגיש כי מצב הכעס שהתרחש סביב מועצת השרים, הגיע לאחר תשלום מקדמות כספיות דומות לאלו ששולמו בעבר, עם הפסקה או קיצוץ של תשלומים למספר זכאים, דבר שעורר תרעומת רחבה בקרב הנפגעים. זייד מבהיר כי הפעילות המחאתית שאורגנה ביום שני כללה השתתפות רחבה יותר של משפחות שהידים ופצועים בהשוואה לשבועות קודמים, מה שהוביל להסלמת המחאות וחסימת הכניסות לכיכר סביב מטה מועצת השרים והצתת צמיגים, לפני שהמצב נשלט בשיתוף פעולה עם כוחות הביטחון, ומדגיש כי השובתים אינם מכוונים לפגוע ברכוש ציבורי אלא שואפים להעביר את מסרם להנהגה הפוליטית. זייד מדגיש כי המפגינים אינם דורשים פריבילגיות נוספות, אלא את זכויותיהם הבסיסיות וקצבאות שיאפשרו להם את המינימום של חיים בכבוד, ומציין כי היוזמות האחרונות שהגישו כללו תשלום סכום קבוע של 1400 שקלים בנוסף לקצבאות אישה וילדים כפתרון זמני, וזהו סכום נמוך מהשכר המינימלי הנהוג בפלסטין. הצורך לנטרל את תיקיהם מלחצים פוליטיים זייד מדגיש את הצורך לנטרל את תיק השהידים, הפצועים והאסירים מלחצים פוליטיים וחיצוניים, וקורא למצוא נוסחה שתשמור על כבודן של קבוצות אלו ועל ייחודיותן הלאומית, ולא להתייחס אליהן כמקרים של עוני או כזכאים לתוכניות סיוע חברתי. זייד מדגיש כי השביתה תימשך עד להשגת פתרון הוגן, ומפנה קריאה להנהגה הפוליטית למצוא טיפול רציני למשבר, וקורא לבני העם הפלסטיני לעמוד לצד האסירים, הפצועים ומשפחות השהידים, ורואה כי סוגיה זו נוגעת לכל בית פלסטיני, וכי המשך שהותן של קבוצות אלו ברחובות במשך יותר מארבעים יום מצריך פעולה לאומית רחבה יותר לסיום סבלן. התעקשות על מחאות עד להיענות לדרישות אחד מדובר השובתים, הפצוע והאסיר המשוחרר אוסאמה עיסא, מדגיש כי שביתת הפצועים ומשפחות השהידים והאסירים המשוחררים נמשכת כשחודש וחצי, במחאה על מנגנון תשלום הקצבאות החדש, ומדגיש כי השובתים לא יסיימו את פעולותיהם לפני קבלת המינימום של הזכויות המבטיחות חיים בכבוד לקבוצות אלו המהוות את "השילוש המאבקי". עיסא מבהיר כי פעילויות המחאה מאורגנות באופן קבוע מדי שבוע בהשתתפות פצועים ומשפחות שהידים, אסירים ומשוחררים מכל מחוזות הגדה המערבית, ומציין כי מצב המתיחות הסלים לאחר תשלום התשלומים הכספיים על פי אותו מנגנון שיושם בדצמבר/כסלו 2025, כאשר הסכומים ששולמו נעו בין 250 ל-700 שקלים, בעוד שהמקסימום הגיע ל-1400 שקלים בלבד, דבר שעורר תרעומת רחבה בקרב הזכאים שקיוו לשינוי בערך הקצבאות ובמנגנון תשלומן. לדברי עיסא, השובתים ידעו מראש שהתשלום יתבצע על בסיס השכר האחרון שאומץ באמצעות מוסד "העצמה", אך הדבר לא הקל על מצב הכעס בקרב הנפגעים, במיוחד בהיעדר פתרונות המבטיחים את היציבות המחייתית של קבוצות אלו, מה שאילץ אותם להסלים את מחאתם מול מועצת השרים ביום שני. יוזמות שלא הגיעו לרמת טיפול במהות הסוגיה עיסא מדגיש כי מספר יוזמות הוצגו בתקופה האחרונה, אך הן לא הגיעו לרמת טיפול במהות הסוגיה, ומבהיר כי השובתים דרשו שהמינימום של הקצבאות יהיה שווה לשכר המינימום, בתוספת קצבאות אישה וילדים, אולם התשובות הרשמיות התבססו על קשיי המצב הכלכלי והפיננסי של הרשות הפלסטינית. עיסא רואה כי אימוץ מוסד "העצמה" קריטריונים חברתיים ואנושיים לקביעת ערך הקצבאות, הוא מנגנון המתעלם מהמימד הלאומי והמאבקי של הפצועים, האסירים ומשפחות השהידים, ומצמצם את הערכת מצבם למסגרת הצורך החברתי בלבד. הקמת רשות לאומית עצמאית לטיפול בסוגיה עיסא דורש להקים רשות לאומית עצמאית בעלת סמכות של ארגון השחרור הפלסטיני, שתטפל ותגן על זכויות הפצועים, האסירים ומשפחות השהידים, באופן שיבטיח את קיימות זכויותיהם ואי פגיעה בהן בעתיד, וכן לספק הזדמנויות תעסוקה לפצועים המסוגלים לעבוד ולנצל את כישוריהם האקדמיים והמקצועיים בתוך המוסדות הציבוריים. הוא מציין כי קיימת סחבת ודחייה בטיפול בתיק, ורואה כי קיימת אדישות רשמית, בנוסף לחולשת התמיכה מצד הכוחות והפלגים הלאומיים. עיסא מצביע על הבטחות קודמות שניתנו במהלך פגישות שנערכו לאחר פרסום החלטת החוק מספר 4 לשנת 2025, במטרה לא לפגוע בקצבאות הפצועים והשהידים, אולם הבטחות אלו לא באו לידי ביטוי בפועל, ומדגיש כי השובתים ימשיכו בפעולותיהם עד להשגת פתרון שיבטיח להם חיים בכבוד וישמור על זכויותיהם הלאומיות והחברתיות.