מהלכים אמריקאים כלפי האופוזיציה הישראלית בצל ציפיות לסוף עידן נתניהו

מקורות תקשורת עבריים חשפו מהלכים אינטנסיביים שמבצעת הממשל האמריקאי לפתיחת ערוצי תקשורת עם ראשי האופוזיציה בישראל, וזאת על רקע הערכות גוברות המצביעות על הזדמנות אמיתית לשינוי הממשלה הנוכחית בראשות בנימין נתניהו. צעד זה מגיע במקביל למשבר אמון עמוק וחילוקי דעות חריפים בין וושינגטון לתל אביב בנוגע לסוגיות אזוריות ובינלאומיות מורכבות.

הדיווחים ציינו כי גורמים בממשל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ מאמינים שההסתברות לנפילת הממשלה הישראלית הנוכחית גבוהה מאוד, מה שדחף אותם להתחיל במגעים בלתי רשמיים עם נפתלי בנט, יו"ר מפלגת 'יחד', וגדי אייזנקוט, מנהיג מפלגת 'ישאר'. מהלכים אלה נועדו לבחון אופקים לשיתוף פעולה עתידי ולבנות הבנות עם מנהיגות חלופית פוטנציאלית בזירה הפוליטית הישראלית.

המקורות הבהירו כי הממשל האמריקאי הביע מאחורי הקלעים דאגה עמוקה מהשפעת השרים הקיצוניים בקואליציית נתניהו, המכשילים את המגמות הדיפלומטיות האמריקאיות באזור. וושינגטון שואפת באמצעות מגעים אלה לבנות בסיסים עממיים ופוליטיים חדשים לפני פנייה לבחירות מוקדמות אפשריות, כדי להבטיח את יציבות היחסים הבילטרליים הרחק מהמחלוקות הנוכחיות.

באותו הקשר, המקורות ציינו כי מנהיגי האופוזיציה הישראלית עשו מאמצים ניכרים בתקופה האחרונה לחיזוק יחסיהם עם הממשל האמריקאי, והם זכו להצלחה ניכרת עם גורמים המסתייגים בגלוי ממדיניות נתניהו. צעד אמריקאי זה נחשב לניסיון לנצל את הפערים הפוליטיים הקיימים ולהרחיב את מגוון האפשרויות הזמינות להתמודדות עם המצב הישראלי המשתנה.

למרות מהלכים אלה, הדיווחים ציינו כי הנשיא טראמפ לא העביר את תמיכתו הרשמית המוצהרת בנתניהו לאף אישיות אחרת באופן מפורש עד כה, אך המגמה לבניית 'מערכות אמון בלתי רשמיות' משקפת רצון אמריקאי להתגונן מפני הפתעות פוליטיות. נתונים אלה מאשרים קיומו של משבר אמון חסר תקדים בין הבית הלבן ללשכת ראש הממשלה הישראלי הנוכחי.

במקביל למהלכים דיפלומטיים אלה, סקר דעת קהל שפורסם בעיתון 'מעריב' הראה כי האופוזיציה הישראלית אכן מסוגלת להקים ממשלה יציבה אם הבחירות יתקיימו היום. לפי הסקר, גוש האופוזיציה יקבל 61 מנדטים בכנסת, המהווים את הרוב הדרוש, לעומת ירידה של גוש נתניהו ל-49 מנדטים בלבד.

הסקר הראה עלייה מתמדת של מפלגת 'ישאר' בראשות הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט, כאשר צפוי כי תזכה ב-21 מנדטים, ובכך תשתווה למפלגת 'הליכוד' השלטת. עלייה זו משקפת את רצון הציבור הישראלי בחיפוש אחר חלופות ביטחוניות ופוליטיות המסוגלות לנהל את המשברים הנוכחיים הרחק מהגישה של הקואליציה הימנית הנוכחית.

מנגד, מפלגת הליכוד רשמה הפסד ברור של 7 מנדטים בתקופה האחרונה, וגם כוחה של מפלגת 'יחד' בראשות נפתלי בנט ירד ב-11 מנדטים מאז ההכרזה על הקמת קואליציה באפריל האחרון. נתונים אלה מראים מצב של נזילות פוליטית בתוך החברה הישראלית, עם נטייה ברורה כלפי אישים המאמצים עמדות מתונות יותר ומתואמות עם הקהילה הבינלאומית.

התפתחויות פוליטיות אלה מגיעות בעקבות חתימת וושינגטון וטהראן על הסכם הפסקת אש הכולל 14 סעיפים, מה שגרם לזעזוע בחוגים הפוליטיים הישראליים. הסעיף הראשון בהסכם זה קובע סיום מיידי וקבוע של הפעולות הצבאיות בכל החזיתות, כולל החזית הלבנונית, עם התחייבות הצדדים שלא לפתוח במלחמה חדשה.

ההסכם האמריקאי-איראני כולל התחייבויות הדדיות להימנע מאיום בשימוש בכוח ולהבטיח את שלמות הטריטוריה הלבנונית וריבונותה המלאה. הסכם זה העמיד את ממשלת נתניהו במבוי סתום, שכן היא נדרשת לדבוק במסלול דיפלומטי שאולי אינו עולה בקנה אחד עם שאיפות שותפיה בימין הקיצוני הדורשים המשך הפעולה הצבאית.

הסכם זה נתקל בסירוב מוחלט מצד שרי הימין הקיצוני בממשלה הישראלית, שהודיעו על התנגדותם לקשור כל הבנות עם איראן בהפסקת הפעולות בלבנון. שרים אלה הדגישו את דבקותם בהמשך הכיבוש הישראלי של אזורים בדרום לבנון והמשך הפעולות הצבאיות כדי להבטיח את מה שהם תיארו כביטחון הלאומי הישראלי, מה שהחריף את המחלוקת עם וושינגטון.

לסיכום, משקיפים רואים כי הלחצים האמריקאים הגוברים והתמורות בדעת הקהל הפנימית מציבים את נתניהו בפני אפשרויות קשות ומורכבות. בעוד וושינגטון מנסה לסדר את הזירה שלאחר נתניהו, האחרון מתמודד עם מרד פנימי מצד בעלי בריתו ולחצים חיצוניים לדבוק בהסכמים אזוריים שעלולים בסופו של דבר להוביל לפירוק קואליציית הממשלה שלו.

הממשל האמריקאי רואה צורך בבניית מערכות אמון בלתי רשמיות חדשות עם ישראל בצל חילוקי הדעות הגוברים עם הממשלה הנוכחית.