היחסים, שתוארו פעם כחזקים ביותר משני עברי האוקיינוס האטלנטי, נכנסו לשלב של עימות פומבי חריף, כאשר ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ החליפו ביניהם ביקורות נוקבות. תפנית דרמטית זו חושפת את היקף הלחצים הפוליטיים העומדים בפני רומא עם התקרבות הבחירות, ומשקפת את ירידת האטרקטיביות של טראמפ אפילו בקרב בעלי בריתו המסורתיים ביבשת הישנה.
הניצוץ למשבר האחרון החל כאשר טראמפ הצהיר לכלי תקשורת שמלוני 'התחננה' בפניו לתמונה למזכרת במהלך ועידת ה-G7 האחרונה שאירחה צרפת. הצהרה זו עוררה זעם רחב בחוגים האיטלקיים, מה שגרם למלוני להגיב בתקיפות באמצעות פלטפורמות המדיה החברתית, והדגישה כי סיפורו של נשיא ארה"ב 'מפוברק לחלוטין' ואין לו כל קשר למציאות.
משקיפים פוליטיים רואים בהתקפתו של טראמפ חציית גבולות של מחלוקת פוליטית מסורתית והפיכתה לעלבון אישי שפגע בכבודה של ההנהגה האיטלקית. מומחים ציינו כי מלוני רואה בטענות אלו עניין של כבוד לאומי, שכן היא ראתה בפגיעה בה באופן אישי בפורום בינלאומי פגיעה בדגל האיטלקי ובמדינה שהיא מייצגת, ועל כך לא ניתן להעלים עין.
התנגשות זו מגיעה בתזמון רגיש ביותר, כאשר מלוני מתכוננת לקרב על בחירתה מחדש בתוך אקלים פוליטי אירופי משתנה. בתוך מסדרונות השלטון ברומא גוברת ההכרה כי קשר הדוק עם טראמפ אינו מהווה עוד רווח אלקטורלי, אלא הפך ל'רעל פוליטי' שעלול להרחיק מצביעים מתונים ולפגוע בתדמית המדינה.
העימות הנוכחי מעניק למלוני הזדמנות אסטרטגית להציג את עצמה כמנהיגה לאומית איתנה המגנה על ריבונות ארצה מול לחצים חיצוניים. תדמית המנהיגה העומדת מול 'בריונות' פוליטית המגיעה מוושינגטון מהווה נרטיב אטרקטיבי לציבור האיטלקי, מה שעשוי לחזק את הפופולריות שלה כמגינת האינטרסים הלאומיים והכבוד האיטלקי.
בחזרה להיסטוריית היחסים, אנו מוצאים שמלוני הייתה אחת התומכות הבולטות של טראמפ, והייתה המנהיגה האירופית היחידה שהשתתפה בטקס השבעתו לקדנציה השנייה שלו. התקרבות זו התרחבה למעגל הקרוב של טראמפ, כאשר בנו דונלד טראמפ ג'וניור וסגנו ג'יי.די. ואנס תרמו להצגת כתביה של מלוני לקהל דוברי האנגלית, מה ששיקף ברית אידיאולוגית עמוקה.
אך ברית זו לא הניבה תוצאות כלכליות מוחשיות לאיטליה, אלא להיפך, הייצוא האיטלקי התמודד עם אתגרים גדולים עקב המכסים שהטיל ממשל טראמפ. סתירה זו בין התקרבות פוליטית לנזק כלכלי החלה לעורר שאלות בתוך איטליה לגבי כדאיות ההמשך במדיניות של תלות מוחלטת בגישת 'אמריקה תחילה'.
הפער בין שני הצדדים החריף באופן משמעותי בעקבות הפעולות הצבאיות האמריקאיות-ישראליות נגד איראן, וההפרעות שבאו בעקבותיהן בשוקי האנרגיה העולמיים. למרות ניסיונות רומא לשמור על קשר, היא נקטה עמדה מעשית וסירבה להשתמש בבסיסיה האוויריים לפעולות אמריקאיות, מה שבית הלבן ראה כדקירה בגב והתחמקות מתמיכה צבאית.
התקפתו של טראמפ על האפיפיור ליאו הארבעה עשר בשל עמדותיו הקוראות לשלום וביקורתו על המלחמה, הוסיפה שמן למדורה, ומה שמלוני ראתה כקו אדום שלא ניתן לחצות. ראש הממשלה הגיבה בתיאור הצהרותיו של טראמפ נגד הסמל הדתי הבולט ביותר באיטליה כ'בלתי מקובלות', מה שגרם לטראמפ להאשים אותה בפומבי בחוסר אומץ פוליטי.
היום, הדיפלומטיה האיטלקית מוצאת את עצמה בפני מבחן קשה לאיזון מחדש של מדיניות החוץ שלה בין שותפות עם וושינגטון לבין שמירה על הזהות האירופית. אנליסטים רואים שמדיניותה הבינלאומית של מלוני עוברת מצב של כאוס, מה שמחייב חשיבה מחודשת עמוקה כדי להימנע מלהיראות הפכפכה, תוך שמירה על האינטרסים הלאומיים בעולם סוער.
טראמפ הפך לרעיל מבחינה אלקטורלית באירופה, אפילו בקרב חוגי הימין, והתייצבות נגדו עשויה להניב רווחים פוליטיים.
Share your opinion
התפרקות 'ברית הימין': כיצד הפך טראמפ לנטל אלקטורלי על מלוני?