הרקע להתעקשות האמריקאית לדחוף את סוריה להתערבות צבאית בלבנון

נשיא סוריה, אחמד אל-שראע, הביע עמדה נחרצת בסירובו להיענות ללחצים האמריקאים הגוברים שמטרתם לגרור את דמשק להתערבות צבאית בזירה הלבנונית. אל-שראע הדגיש כי הדיווחים על כניסת כוחות סוריים ללבנון אינם אלא שמועות, והדגיש את מחויבות ארצו לכבד את אחדות לבנון ולפעול להפסקת המלחמה במקום להרחיב את היקפה.

בהתפתחות בולטת במהלך ועידת ה-G7 שהתקיימה בעיר אביאן שבצרפת, חידש נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, את קריאתו למשטר הסורי החדש למלא תפקיד צבאי ישיר בלבנון. טראמפ הציע שסוריה תיקח על עצמה את הטיפול בתיק חיזבאללה, בניסיון ברור למצוא חלופה לכוחות הישראליים בעימות בשטח.

קריאות פוליטיות מצביעות על כך שהממשל האמריקאי מנסה לשווק את הרעיון של שימוש מחדש בקבוצות חמושות הנמצאות בסוריה כדי למלא תפקידים קרביים בעלי אופי עדתי בתוך שטחי לבנון. מגמה זו מעוררת חששות עמוקים מהפיכת הסכסוך למלחמת התשה אזורית הניזונה מפילוגים דתיים.

למרות רצון אמריקאי זה, קיימים מכשולים מציאותיים המונעים את יישום תרחיש זה, ובראשם הסירוב הלבנוני המוחלט לכל התערבות חיצונית. למרות קיומם של קולות תקשורתיים ופוליטיים לבנוניים מוגבלים שדרשו סיוע מדמשק, הקונצנזוס הלאומי נוטה לשמירה על הריבונות הלבנונית.

משקיפים סבורים כי הכוחות הפוליטיים השקולים בביירות מסכימים כי תיק פירוק חיזבאללה מנשקו הוא עניין פנימי טהור המוטל על מוסדות המדינה הלבנונית. הכנסת כוחות זרים כלשהם לתיק מורכב זה עלולה להוביל להתפוצצות ביטחונית בלתי נשלטת.

דיווחים מזהירים כי שימוש בלוחמים זרים הנמצאים בסוריה, שמספרם מוערך בכ-200 אלף לוחמים ממוצאים שונים, במשימה בתוך לבנון יצית מלחמת אזרחים גדולה. מלחמה זו לא תוגבל לגבולות לבנון אלא השפעותיה יתפשטו לכל האזור הערבי.

ההתמהמהות הבינלאומית בהכרעת גורלם של לוחמים זרים אלה בסוריה מצטלבת עם תרחישים שטראמפ ונתניהו שואפים לבסס סכסוכים עדתיים. נראה שהמטרה היא להקים חזיתות לחימה חדשות שישרתו את האינטרסים הישראליים תחת מעטה של התערבויות אזוריות.

ברמה האזורית, הרצון האמריקאי נתקל בהסתייגות טורקית חריפה, כאשר אנקרה הדגישה את סירובה לכל לחץ שידחוף את סוריה להתערבות צבאית בלבנון. ההנהגה הטורקית רואה בכל מהלך כזה איום ישיר על הביטחון הלאומי הטורקי.

הצהרות טורקיות אחרונות ביטאו הבנה עמוקה של הסיכונים בניסיונות לכפות מציאות חדשה באזור, במיוחד בכל הנוגע לשאיפות תנ"כיות. אנקרה רואה את ביטחונה הלאומי קשור אסטרטגית ליציבות הבירות הערביות הסובבות אותה, כמו דמשק וביירות.

באשר לעולם הערבי, אין כל כיסוי פוליטי להצעת טראמפ, כאשר מדינות מרכזיות כמו ערב הסעודית והרפובליקה הערבית של מצרים מביעות התנגדות ברורה להתערבות סורית. עמדה ערבית מאוחדת זו מחלישה את סיכויי ההצלחה של כל לחץ אמריקאי בכיוון זה.

השאלה נשארת פתוחה לגבי הסיבה להתעקשותו של טראמפ להעלות אפשרות זו למרות חוסר ההצדקות המשפטיות, הפוליטיות והקבלה האזורית. נראה שהממשל האמריקאי מחפש מוצא שיפחית את העלויות האנושיות והחומריות של בעלות בריתו באזור על חשבון יציבות מדינות השכנות.

לסיכום, עמדתו של הנשיא אחמד אל-שראע מהווה חומת מגן בפני ניסיונות בינאום המשבר הלבנוני דרך השער הסורי. שמירה על האיזון האזורי דורשת כיבוד הריבונות הלאומית של המדינות וסירוב להפוך לוחמים לכלי בסכסוכים עדתיים חוצי גבולות.

פירוק חיזבאללה מנשקו הוא אחריותה הריבונית של מדינת לבנון, ולא משימה המוטלת על כוחות זרים או התערבויות חיצוניות.