שיחות קהיר וההסלמה בעזה: מאבק 'הקווים' וסוגיית הנשק מאיימים על הסכם הפסקת האש

עוצמת המתיחות ברצועת עזה עולה עם הופעת מאמצים ישראליים ברורים שמטרתם להשתלט על כ-70% משטח הרצועה, וזאת במקביל למורכבויות גדולות בשיחות קהיר. מפת הדרכים החדשה מתמודדת עם 'מאבק ניסוחים' מר במיוחד בין הצדדים המעורבים, על רקע עיסוקה של הממשל האמריקאי בתיקים אזוריים בוערים אחרים הרחק מהעניין הפלסטיני.

מומחים לענייני ישראל סבורים כי הכיבוש לא הפסיק את פעולותיו הצבאיות בפועל, אלא המשיך במלחמה חד-צדדית המבוססת על הרג שיטתי, הרס והרחבת ההתנחלויות הצבאיות. התנהגות זו באה כסוג של פיצוי פוליטי לראש הממשלה בנימין נתניהו, המתמודד עם משברים פנימיים חריפים עקב כישלונו להשיג הכרעה צבאית ברורה בחזיתות אחרות.

בשטח, גילו מקורות יודעי דבר על שינויים מהותיים במפות הפריסה הצבאית, כאשר מה שנודע כ'קו הצהוב' שקבע את שטח פריסת הצבא ב-53% נחצה. קו זה הוחלף במה שנקרא 'הקו הכתום' המקבע מציאות חדשה של שליטה, מה שהוביל לשחיקת האמון הציבורי ביוזמות הפוליטיות הבינלאומיות שמטרתן לסיים את הסכסוך.

במישור ההומניטרי, הודיעו מקורות רפואיים ברצועת עזה על מספר כבד של הפרות ישראליות מאז חתימת הסכם הפסקת האש האחרון באוקטובר 2025. הנתונים אישרו את מותם של 961 פלסטינים ופציעתם של למעלה מ-3000 נוספים, מה שמשקף את שבריריות ההסכמים הקיימים והמשך השחיקה האנושית והחומרית בקרב האזרחים.

מאחורי הקלעים הפוליטיים, הדיון בבירה המצרית עבר מסעיפי היוזמה המקורית של טראמפ להצעה חדשה המכונה 'מפת הדרכים של מלאדנוב' המורכבת מ-15 סעיפים. המחלוקת המהותית מתמקדת כעת בסעיפים השמיני והתשיעי, כאשר ישראל מתעקשת להפוך את סוגיית פירוק הנשק לתנאי מרכזי ומנותק מכל הקשר פוליטי או ערבויות נסיגה כוללת.

מצדן, הפלגים הפלסטיניים גילו גמישות בטיפול בהצעות להפסקת שפיכות הדמים, אך הציבו תנאים ברורים הנוגעים למנגנון הטיפול בנשק. הפלגים דורשים כי תיק זה יידון באופן הדרגתי ובמקביל לנסיגה ישראלית מלאה, וכי מסירת הנשק תהיה לגורם פלסטיני לאומי כמו ממשלת טכנוקרטים ובפיקוח בינלאומי ישיר.

ניתוחים דיפלומטיים מצביעים על כך שהכלים הביצועיים להסכמי הפסקת האש עדיין משותקים למרות הקמת התשתית שלהם, וזאת עקב עיכוב בהגעת 'כוח הייצוב הבינלאומי'. ואקום ביטחוני זה מונע את נסיגת צה"ל לגבולות המוכרים על פי החלטת מועצת הביטחון מס' 2803, מה שמשאיר את המצב בשטח במצב של התלקחות מתמדת.

משקיפים סבורים כי נתניהו נוקט באסטרטגיית לחץ מתמשך כדי לכפות מציאות גרועה יותר על הפלסטינים עם כל יום עיכוב במשא ומתן. גישה זו נועדה לאלץ את ההתנגדות לקבל תנאים קשים, תוך ניצול ירידת העדיפות של סוגיית עזה בסדר היום הבינלאומי העסוק במחירי הנפט ובמשברים הכלכליים העולמיים.

מבחינה פנימית, ראש הממשלה הישראלי חושש לשלם מחירים פוליטיים כבדים במקרה של מעבר לשלב השני של ההסכם, במיוחד עם התקרבות מועד הבחירות. נתניהו מתמודד עם לחצים אדירים מצד בעלי בריתו בימין הקיצוני, כמו סמוטריץ' ובן גביר, המסרבים לכל נסיגה ומתעקשים על המשך מדיניות העקירה והכיבוש הישיר.

יצוין כי רצועת עזה חווה הרס חסר תקדים שפגע ב-90% מתשתיותיה לאחר שנתיים של מלחמה מתמשכת, על רקע הערכות האו"ם המצביעות על כך ששיקום דורש כ-70 מיליארד דולר. למרות הסכמי הפסקת האש, התושבים עדיין מתמודדים עם מציאות קטסטרופלית עם המשך סגירת המעברים וחניקת זרימת הסיוע ההומניטרי החיוני.

נתניהו מסרב לעבור לשלב השני של ההסכם כדי להימנע מתשלום מחיר פוליטי פנימי עם התקרבות הבחירות בישראל ובחשש לאבד את בעלי בריתו בימין הקיצוני.