כפר סִכּה: מוקף חומה, התנחלויות רועים וכביש עוקף – עימות יומיומי עם טרור המתנחלים וצבאם

חברון – ג'יהאד אל-קואסמי – כפר סִכּה, ממערב לעיר דורא שבמחוז חברון, מתמודד עם מצור ישראלי משולש שהצר את חיי תושביו: גדר ההפרדה הגזענית, כבישים עוקפים ומאחזים חדשים. הכפר מוקף משלושה כיוונים, והמטרה הישראלית היא עקירת החקלאים מהכפר כדי לסלול את הדרך להתפשטות ההתנחלות הגורפת הבולעת את האדמות הפלסטיניות. גניבת אלפי דונמים. ראש המועצה המקומית של סִכּה, וליד אחשיש, אומר כי גדר ההפרדה הגזענית, ממערב, סוללת את דרכה באדמות התושבים ליד בית הספר ונמצאת במרחק עשרות מטרים ספורים מבתי תושבי הכפר, שמספרם מוערך בכ-1200 נפש, כאשר הגדר הגזענית בלעה שטחים נרחבים מאדמות הכפר. במרחק של כ-3 ק"מ ממזרח לכפר, הקימו המתנחלים מאחז רועים בשנת 2016, השייך להתנחלות "נגוהות" הסמוכה, כאשר למתנחל המתגורר במאחז הרועים יש עדר בקר ומספר עובדים, והוא שולט על אלפי דונמים בסביבת המאחז, וממנו יוצאות תקיפות רבות על אדמות הכפר והכפרים הסמוכים, אשר התגברו באופן ניכר לאחרונה. מאחז חדש. אחשיש הוסיף כי לפני כשבועיים, מתנחלים השתלטו על בית ישן השייך למשפחת אל-עג'ורי, וכן על האדמות הסובבות אותו, כאשר המתנחלים מנעו מבעלי הבית גישה אליו, למרות שקיבלו אישור ממשטרת ישראל המאשר את זכותם להחזיר את ביתם, אך כוחות הכיבוש עצרו אותם ותקפו אותם כשחזרו לבית. כמו כן, כוחות הכיבוש התעללו בתושבים שהיו בקרבת הבית, וגירשו את החקלאים ובהמותיהם מהאזור, ולאחר מכן החלו לסלול כביש התנחלות חדש המוביל לבית, לפני שהביאו קרוואנים והניחו אותם באדמה. אחשיש ציין כי מאז השבעה באוקטובר 2023, תקיפות המתנחלים התגברו, כאשר לפלסטיני חסר ההגנה אין אלא להגן על עצמו מול המתנחלים החמושים והנתמכים על ידי צבא הכיבוש, ובכך הפך הכפר למוקף בפרויקטים התנחלותיים משלושת כיווניו: ממערב נמצאת גדר הסיפוח וההתפשטות, מצפון המגדל הצבאי והכביש ההתנחלותי המחבר את התנחלות "נגוהות" והמאחזים האחרים עם השטח הכבוש, וממזרח התנחלות "נגוהות" והמאחז הרועי. הרס דפוסי הייצור הצמחי והחי. אחשיש מסכם את הנזקים הסביבתיים והחקלאיים שנגרמו לכפר החקלאי כתוצאה מההתנחלות, באומרו: נמנעה הגישה לאדמות חקלאיות, חרישתן ועיבודן, ונמנעה מרועי צאן מתושבי הכפר והכפרים הסמוכים גישה לאדמות אלו ורעייה בהן, ובכך המתנחל השתלט עליהן והמשיך בתקיפותיו על רכוש התושבים מתוכן, מה שתרם להרחבת השליטה ההתנחלותית עליהן. הוא מוסיף, "לאחר שמנעו מהתושבים גישה לאדמותיהם, המתנחלים רעו שטחים נרחבים של אדמות, וגרמו לבעלי האדמות הפסדים כבדים, כאשר מספר בעלי החיים בכפר ירד, לאחר השתלטות המתנחלים על שטחי המרעה, והחקלאי בכפר מגדל את כבשיו על מזון יקר ועתיר עלויות. הוא המשיך, הכיבוש אסר על שימוש באדמות הכפר הצפוניות והמערביות, במיוחד באזור אל-בקעה, ששטחו מוערך בכ-300 דונם, בטענה ביטחונית בשל קרבתו לכביש ההתנחלותי, מה שהשפיע באופן ברור על תושבי הכפר. אדמות אלו נזרעו בירקות ודגנים, ולא נזרעו לאחר שהכיבוש אסר על עבודה בהן. הפסדים עצומים לחקלאים. אחשיש ציין כי כ-100 דונם מאדמות הכפר הנטועות עצי זית, השייכות למשפחות (אחשיש, אל-זיר, אבו סמרה, קטיט, ראשיד, אל-עג'ורי, אבו עיד), נחתכו על ידי הגדר מאחוריה, ועצים רבים נעקרו, וציין כי הכיבוש החל בהקמת הגדר על אדמות הכפר בשנת 2006, כאשר החל בהקמת גדר תיל, ולאחר מכן הפך אותה לגדר בטון בשנת 2016, והגישה לאדמות הכלואות מאחורי הגדר מתבצעת דרך שער שהוקם בגדר ליד העיירה בית עווא. הוא ציין כי הכיבוש, לאחר השבעה באוקטובר 2023, אסר על הכניסה לאדמות אלו בעונת מסיק הזיתים, ובכך גרם לחקלאים הפסדים כבדים, וכן גרם נזקים נוספים לאדמות בשל אי מתן אפשרות לחקלאים לטפל בהן, וכן אסר על עבודה באדמות הממוקמות ממזרח לגדר, ובקרבת בתי התושבים ושכונות הכפר, בטענות ביטחוניות, והעריך את שטח האדמות שאסור לגשת אליהן בכ-200 דונם, וציין כי אדמות הכפר הנטועות עצי זית, הממוקמות בצפון הכפר, ועליהן הקים צבא הכיבוש מגדל צבאי לחייליו, שטחן מוערך בכ-40 דונם, חלקן בבעלות תושבי כפר סִכּה, והחלק האחר בבעלות תושבים מהעיירה בית עווא הסמוכה, אך האיסור חל על כולם. בעלי חיים מתים, מכרסמים וחרקים. החקלאי דאוד חריבאת אמר כי תקיפות המתנחלים והכיבוש על כפר סִכּה ותושביו הפכו ליומיומיות, וכי המאחז החדש שהוקם מסוכן לתושבים ולאדמותיהם, וציין כי המתנחל, לאחר השבעה באוקטובר, רעה את היבולים החקלאיים הנטועים בכ-1500 דונם, עם בהמותיו המונות למעלה מ-400 ראשי צאן בוואדי חרסה ואל-בקעה עד הגדר, וכן השתלטו המתנחלים על אדמות סִכּה ובית עווא הסמוכות. הוא הוסיף כי ראה את המתנחל משליך את בהמותיו המתות ביבולים ובין העצים, וסביב בארות המים, וציין כי הוא הגיש, יחד עם חקלאי נוסף, תלונה בכתב למשטרת הכיבוש ליד התנחלות "קרית ארבע" אך היא לא הרתיעה את המתנחל ממעשים אלו, והסביר כי ריחות רעים עולים באזורים בהם הוא משליך את בעלי החיים המתים, ומתפשטים מכרסמים, זבובים וחרקים באזורים אלו, והשהייה בהם או סביבם הופכת לקשה, ודבר זה גורם לחקלאים להתרחק מהם, ושיטה זו נחשבת לאחת השיטות בהן משתמשים המתנחלים לתקוף חקלאים פלסטינים, בנוסף לכך שמתנחלים חמושים אלו רודפים רועים ומונעים מהם גישה למרעה, והוא אחד מהם, וברוב הימים הוא אינו יכול להוציא את כבשיו מהדיר, שכן שטחי המרעה נמצאים כעת בשליטת המתנחלים. תקיפות יומיומיות. האזרח מובשר ג'וואעדה, מכפר סִכּה, אישר כי תקיפות המתנחלים הפכו ליומיומיות, וכתוצאה מכך הוא ושכניו אינם יכולים לישון בלילה, מכיוון שבתיהם ממוקמים מול המאחז, והם חוששים שמתנחלים ישרופו את בתיהם, כפי שקרה באזורים רבים, וציין כי בעבר נדרשו לו חמש דקות כדי להגיע לעיירה בית עווא, וכעת נדרשת לו שעה וחצי דרך דרך מראח אל-בקאר ועד דורא ואז לבית עווא, וזו סבל נוסף לתושבים. האזרח סייף אחשיש הבהיר כי מה שקורה בכפרו סִכּה הוא התנחלות רועים, על ידי כוחות הכיבוש והמתנחלים, וממשלתם המעניקה להם את כל התמיכה, כדי להשתלט על אדמות התושבים, והסביר כי שטח האדמה המאוימת בהפקעה עולה על 300 דונם, ועליה שולטים המתנחלים וכוחות הכיבוש.