בכלים פרימיטיביים וחומרים פשוטים מעץ וניילון, מנסה רופא השיניים ריזק אבו חלימה להחזיר חיים למקצועו שנהרס על ידי צבא הכיבוש הישראלי. הוא פתח מרפאה חלופית על חורבות המרכז הרפואי שלו, שפעם היה מוסד מתקדם ובו הציוד הרפואי החדיש ביותר בעיר עזה.
מראה המרפאה, שפעם שקקה חיים וטכנולוגיות מודרניות, הפך ל'דוכן' קטן וחסר את המרכיבים הבסיסיים ביותר. הרופא מתמודד עם אתגרים עצומים לאור מניעת הכיבוש הכנסת ציוד רפואי חיוני, מה שהופך את מתן השירות לחולים למשימה כמעט בלתי אפשרית בתנאים הנוכחיים.
סיפורו של אבו חלימה משקף מציאות טרגית שחווה מגזר הבריאות בעזה, כאשר נתוני משרד הבריאות הפלסטיני מצביעים על כך שהכיבוש הרס כ-80% מהמרפאות הפרטיות. הרס שיטתי זה אילץ מאות רופאים להתחיל מאפס בסביבות שאינן מוכנות מבחינה רפואית.
אבו חלימה נזכר בצער כיצד ניהל מרכז משולב שכלל צוותים מומחים ומחלקות רנטגן ועיקור, לפני שההפצצות הפכו אותו להריסות. רק מכשיר רפואי אחד שרד מהמרכז הזה, אותו חילץ הרופא בקושי רב מתחת להריסות כדי להמשיך בעבודתו ההומניטרית.
מגזר רפואת השיניים בפרט סובל ממשבר חמור, כאשר מחירי חומרי הגלם והסתימות עלו פי 5 עד 10 מערכם הקודם. עלייה מטורפת זו במחירים הטילה צל כבד על אזרחים הסובלים ממצב כלכלי קורס ממילא.
האתגרים מחריפים עם המחסור החמור בסתימות שורש, חומרים קוסמטיים וציוד להרכבת שיניים, שמחיריהם הפכו לדמיוניים. רופאים נאלצים לעבוד בגבולות הצרים ביותר האפשריים, בניסיון להקל על כאבי החולים שחסרים להם אפילו את סוגי משככי הכאבים הפשוטים ביותר.
הרופא אבו חלימה פנה בקריאות דחופות לארגונים בינלאומיים וגופי סיוע בדבר הצורך בהתערבות מיידית לשבירת המצור הרפואי. הוא הדגיש כי אספקת ציוד רפואי באופן קבוע היא הדרך היחידה להוריד מחירים ולהבטיח מתן טיפול רפואי בטוח לאזרחים הסובלים מפצעים.
הסטטיסטיקה הרשמית חושפת את היקף האסון, כאשר הכיבוש תקף 38 בתי חולים והוציא אותם מכלל שימוש באופן מלא או חלקי. ההפצצות פגעו גם ב-96 מרכזי טיפול ראשוני, והרסו כמעט 200 אמבולנסים שפעלו להצלת פצועים במחוזות שונים.
על מדרכה אחרת, הפכה הרוקחת שירין אל-אטבש דוכן עץ לבית מרקחת חלופי בקרב אוהלי העקורים. צעד זה הגיע לאחר שמטוסי הכיבוש הרסו את בית המרקחת בו עבדה בצפון-מערב העיר עזה, והפכו את מלאי התרופות שלה לאפר.
אל-אטבש מתלוננת על מחסור חמור בתרופות למחלות כרוניות, במיוחד אלו הקשורות לסוכרת והפרעות בבלוטת התריס. היא מדגישה כי מניעת כניסת תרופות מספקות אילצה רוקחים לספק חלופות טיפוליות פחות יעילות, מה שמאיים על יציבות מצבם הבריאותי של אלפי חולים.
בתי המרקחת הפרימיטיביים בעזה מתמודדים עם בעיה נוספת והיא היעדר אמצעי קירור הדרושים לאחסון תרופות רגישות. עם הפסקות החשמל המתמשכות ועליית הטמפרטורות, שמירה על איכות התרופות והציוד הרפואי הופכת לאתגר יומיומי גדול.
משרד הבריאות הזהיר מפני הידרדרות חמורה המאיימת על חייהם של קבוצות חולים פגיעות, כולל 250 חולי אי ספיקת כליות. חולים אלו מאוימים בהפסקת דיאליזה עקב מחסור חמור בתמיסות ומסננים רפואיים הדרושים להמשך חייהם.
המשבר מתרחב וכולל 11 אלף חולי סוכרת המתמודדים עם סיבוכים בריאותיים עקב חוסר זמינות קבועה של זריקות אינסולין. כמו כן, 110 חולי המופיליה סובלים מהיעדר טיפולים מיוחדים, מה שמציב אותם מול סכנת דימום וסיבוכים חמורים.
'דוכנים' רפואיים אלו נשארים עדות לרצון ההישרדות של הצוותים הפלסטיניים למרות מכונת ההרס הישראלית. עובדי מגזר הבריאות מקווים שהמלחמה הזו תסתיים כדי שיוכלו לחזור לבנות את מתקניהם ולספק שירותים בתנאים ההולמים את כבוד האדם וזכותו לטיפול.
הכיבוש הרס את המרכז לחלוטין, ונותרו ממנו רק מכשיר רפואי יחיד וכמה כלים פשוטים שחילצנו בנס מתחת להריסות.
Share your opinion
מרפאות 'הדוכנים' בעזה.. ניסיונות לשקם את מגזר הבריאות לאחר הרס 80% מהמתקנים