ממשלת ישראל מאשרת החרמת נכסים היסטוריים בדרך באב א-סלסלה בירושלים

ממשלת ישראל אישרה רשמית תוכנית התנחלות חדשה שמטרתה להשתלט על קבוצת נכסים וחנויות בבעלות פלסטינים בדרך באב א-סלסלה ההיסטורית בתוך העיר העתיקה בירושלים הכבושה. החלטה זו מגיעה כהפעלה של צו שנחתם על ידי שר המורשת הישראלי לפני כעשרה חודשים, מה שסולל את הדרך לפינוי תושבים וסוחרים מאחד האזורים הרגישים והצמודים ביותר למסגד אל-אקצא המבורך.

מקורות מקומיים במחוז ירושלים דיווחו כי רשויות הכיבוש שואפות באמצעות תוכנית זו להפוך את האזור למה שמכונה 'רחוב הסכסוך', כהכנה לסיפוחו המלא ל'רובע היהודי'. צעד זה נועד לשנות את האופי הדמוגרפי והגיאוגרפי של האזור, הנמצא במרחק צעדים ספורים מהמוסלה הקבלי וכיפת הסלע, מה שמעורר חששות רציניים לגבי עתיד הנוכחות הפלסטינית שם.

מצדה, מחוז ירושלים הזהיר בהצהרה רשמית מפני השלכות ההסלמה הקולוניאלית הזו, וראה בה שלב חדש של עקירה כפויה והידוק השליטה על נכסים היסטוריים. המחוז הדגיש כי פגיעה בשכונת באב א-סלסלה מהווה ניסיון לכפות מציאות יהודית חדשה ולרוקן את המעברים החיוניים הסובבים את אל-אקצא מתושביהם המקוריים לטובת המתנחלים.

ההערכות מצביעות על כך שההחלטה כוללת בין 15 ל-20 נכסים וחנויות בבעלות משפחות ירושלמיות ותיקות שגרו באזור במשך מאות שנים. משפחות אלו חיות במצב של חרדה עמוקה מאז פרסום הידיעות על הפיכת ההחרמה לעובדה מוגמרת, במיוחד בהיעדר מסלולים משפטיים יעילים להתמודדות עם החלטות ממשלת הכיבוש הקיצונית.

מקורות תקשורתיים הבהירו כי ממשלת ישראל מצדיקה את ההחרמות הללו כחלק מתוכנית לחיזוק הריבונות בלב העיר העתיקה בירושלים, והרחבת השפעתה של 'החברה לפיתוח הרובע היהודי'. חברה זו נחשבת לגוף המבצע המופקד על ניהול הנכסים המוחרמים והפיכתם למאחזים התנחלותיים או מתקנים המשרתים את תיירות ההתנחלויות באזור.

בקריאה היסטורית של ההחלטה, מומחים לענייני התנחלויות אישרו כי הבסיס המשפטי שעליו הסתמך הכיבוש מתייחס לשנת 1968, אז הוחרמו 116 דונם בעיר העתיקה בטענה של 'אינטרס ציבורי'. מאז, רשויות הכיבוש ממשיכות לנגוס בנכסים הפלסטיניים הנותרים בתוך שטח זה כדי להרחיב את שטח ההתנחלות שהוכפל עשרות מונים.

נתונים היסטוריים מצביעים על כך ש'חארת אל-יהוד' (הרובע היהודי) לא עלה על 5 דונם לפני 1948, אך הוא התרחב והגיע כיום ל-130 דונם על חשבון נכסים ערביים פרטיים. הבעלות על אדמות אלו הועברה בהדרגה מנכסים פרטיים ל'אדמות מדינה' ולאחר מכן ניתנה לעמותות התנחלות ולמתנחלים שמספרם עולה כיום על 4500 איש.

האזור הממוקד כולל ציוני דרך אסלאמיים והיסטוריים יקרי ערך, המתוארכים לתקופות האיובית, הממלוכית והעות'מאנית, ומהבולטים שבהם 'מדרסת אל-טשטמריה' שהוקמה על ידי האמיר הממלוכי טשטמר אל-עליי. מדרסה זו כוללת מקדש היסטורי ומתקנים ששימשו ללימוד מדעי הדת ושינון הקוראן, והיא כיום מאוימת ליפול תחת שליטה מלאה של המתנחלים.

באותו מתחם נמצא גם מטה ההיאה האסלאמית העליונה בראשות השייח' עכרמה צברי, בנוסף לשווקים היסטוריים כמו 'שוק אל-שוואיין' ו'שוק אל-מביאדין'. ציוני דרך אלו נחשבים לחלק בלתי נפרד מהזיכרון הקולקטיבי של הירושלמים, שכן הם היוו את עמוד השדרה של החיים החברתיים, הכלכליים והדתיים המובילים לרחבות מסגד אל-אקצא.

חוקרים בתולדות ירושלים סבורים כי הכיבוש בחר בתזמון זה לביצוע ההחרמות מכיוון שהתנאים הפוליטיים הנוכחיים מספקים לו כיסוי להעברת פרויקטים שנדחו במשך עשורים. למרות שחלפו 58 שנים מאז החלטת ההחרמה הראשונה, הביצוע בפועל של פינוי נכסים רגישים אלו נתקל בקשיים עד לעליית הממשלה הימנית הנוכחית לשלטון.

צפוי כי יישום החלטה זו יוביל להגבלת תנועת המתפללים הפלסטינים המגיעים למסגד אל-אקצא דרך באב א-סלסלה, לאור הליכי הביטחון המחמירים שילוו את הנוכחות ההתנחלותית החדשה. הכיבוש שואף בכך ליצור מרחב קולוניאלי סגור שיקל על פריצות מתנחלים ויפחית את החיכוך עם התושבים המקוריים באמצעות גירושם.

שמות של משפחות ירושלמיות כמו אל-נמרי, גאנם, אל-בשיתי ואל-ג'אעוני בולטים כנפגעות ביותר מהחלטה זו, שכן בתיהן וחנויותיהן ממוקמים בקווי החזית של האזור הממוקד. משפחות אלו מדגישות את דבקותן בזכויותיהן ההיסטוריות למרות הלחצים והרדיפות שמפעילים משטרת הכיבוש וגופיה השונים כדי לדחוף אותן לעזיבה מרצון או בכפייה.

דרך באב א-סלסלה אינה רק מעבר גיאוגרפי, אלא היא עדות לעמידתם של המוראביטון שהתמודדו עם הפריצות החוזרות ונשנות לאורך השנים האחרונות. קירות סמטה היסטורית זו היו עדים לעימותים אלימים שבהם נשפך דמם של פלסטינים בהגנה על זהות העיר הקדושה ומקומותיה הקדושים האסלאמיים והנוצריים.

לסיכום, תוכנית זו נכללת בחזון ישראלי כולל שמטרתו 'יהוד חזותי' וריבוני של העיר העתיקה בירושלים, באמצעות מחיקת הנוכחות הפלסטינית החומרית והרוחנית. רשויות הכיבוש ממשיכות לנצל חוקים גזעניים כדי לשנות את מאפייני העיר, בתוך אזהרות בינלאומיות ופלסטיניות כי צעדים אלו עלולים להוביל לפיצוץ המצב באזור כולו.

שכונת באב א-סלסלה נחשבת לאחד המעברים ההיסטוריים החשובים ביותר המובילים למסגד אל-אקצא, ופגיעה בה נושאת ממדים פוליטיים ודתיים החורגים מהממד הנדל"ני.