מחלוקת פוליטית וחוקתית במצרים בעקבות חשיפת מיקום מטוסי קרב באיחוד האמירויות

הסערה הפוליטית בבירה המצרית קהיר התעצמה, בעקבות חשיפה רשמית על נוכחות יחידות של חיל האוויר המצרי המוצבות באיחוד האמירויות הערביות. ההכרזה הגיעה במהלך ביקור פיקוח שערך הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי יחד עם מקבילו האמירתי, השייח' מוחמד בן זאיד, במשלחת מטוסי הקרב המצריים, במטרה לבחון את מוכנותם הקרבית ולחזק את היכולות המבצעיות המשותפות.

הכרזה זו עוררה תגובות זועמות מצד כוחות האופוזיציה, כאשר 'החזית העממית לצדק חברתי', הכוללת קואליציה של מפלגות לאומיות ושמאלניות, הכריזה על התנגדותה הנחרצת לנוכחות צבאית זו. החזית הביעה בהצהרה רשמית את דאגתה ממה שכינתה 'ההסתרה' של נוכחות כוחות אלה, והזהירה מפני הסתבכות הצבא המצרי בסכסוכים אזוריים שאינם משרתים את האינטרסים האסטרטגיים העליונים של המדינה.

כוחות האופוזיציה הדגישו כי שליחת כוחות צבאיים לחו"ל מהווה הפרה מפורשת של סעיף 152 בחוקה המצרית, האוסר על שליחת כוחות מזוינים למשימות קרביות מחוץ לגבולות אלא לאחר קבלת חוות דעת של המועצה לביטחון לאומי ואישור של שני שלישים מחברי הפרלמנט. המפלגות ראו בחריגה מהליכים אלה פגיעה בערבויות החוקתיות המגנות על הצבא מפני קבלת החלטות גורליות באופן יחידני.

מצדה, מפלגת 'הברית העממית הסוציאליסטית' הזהירה כי כל מעורבות של הצבא במשימות קרביות חיצוניות דורשת הסכמה לאומית רחבה, שאינה קיימת במצב הנוכחי. היועץ הפוליטי של המפלגה ציין כי ההגבלות החוקיות נועדו במיוחד למנוע שחיקה של יכולות הכוחות המזוינים בסכסוכים שעלולים לפגוע בביטחון הלאומי המצרי בטווח הארוך.

בהקשר קשור, משרד הנוער של מפלגת אל-קראמה הנאצרית מתח ביקורת חריפה על הבריתות האזוריות הנוכחיות, וראה בתיאום עם גורמים התומכים במיליציות 'התמיכה המהירה' בסודאן איום ישיר על הגבולות הדרומיים. המפלגה הדגישה כי מי שמממן כאוס במדינות שכנות או מפעיל לחץ בנושא סכר הרנסנס אינו יכול להיחשב כבן ברית הראוי לשלוח חיילים מצריים להגן עליו.

הכוחות הפוליטיים ציינו גם כי נוכחות צבאית מצרית במפרץ עלולה לסיים את תפקידה של קהיר כמתווכת ניטרלית במשברים אזוריים, במיוחד לאור המתיחות הגוברת בין איראן למעצמות בינלאומיות. מקורות הבהירו כי מיקום זה עלול לחשוף אינטרסים מצריים, כולל תעלת סואץ ומצר באב אל-מנדב, לאיומים ישירים כתוצאה מהטיה לצד אחד על פני אחר.

מפלגת 'החוקה' הליברלית נכנסה אף היא לקו המשבר, והביעה דאגה עמוקה מהיעדר שקיפות לגבי אופי ומטרות נוכחות כוחות אלה. המפלגה דרשה מהרשויות הרשמיות לחשוף באופן מיידי את מהות המשימות שהוטלו על המשלחת האווירית, והדגישה את זכותם של האזרחים לדעת ולהיות מעודכנים בהחלטות הנוגעות לחיי בני הכוחות המזוינים.

המפלגה קראה לפרלמנט המצרי להפעיל את תפקידו הפיקוחי ולבדוק את חוקיות הצעד הצבאי הזה, והדגישה כי שמירה על חיי החיילים חייבת להישאר בראש סדר העדיפויות של המדינה. היא ראתה בהידרדרות לצירים צבאיים פוטנציאל להפסדים כבדים ובלתי הפיכים בנסיבות הכלכליות והפוליטיות המורכבות שעובר האזור.

דיווחים מפלגתיים ציינו כי העמדה העממית המצרית נוטה לדחות השתתפות בכל מלחמות פרוקסי, במיוחד אלה שעלולות לשרת אג'נדות חיצוניות. החזית העממית ציינה כי המצרים מבינים את הסכנה שבהחלשת מדינות מרכזיות באזור, וכי כל פגיעה במדינות אזוריות גדולות עלולה להיות מלווה בפגיעה ישירה במצרים ובמדינות ערביות אחרות על פי התוכניות המוצהרות.

המפלגות מתחו ביקורת על מה שכינו 'חוסר איזון' במדיניות החוץ המצרית כלפי המשברים הנוכחיים, וראו בנוכחות הצבאית באיחוד האמירויות הרס לכל בסיס של ניטרליות. הן הדגישו כי הגנת הביטחון הלאומי מתחילה באבטחת החזית הפנימית והגנה על זכויות המים והגבולות הישירים, במקום התרחבות במיקומים צבאיים חיצוניים המעוררים מחלוקת חוקתית.

בצל שתיקת הרשויות הרשמיות בתגובה לביקורות חוקתיות אלה, גברו השאלות האם קיימת נוכחות צבאית דומה במדינות מפרץ אחרות שטרם הוכרזה. הכוחות הפוליטיים דורשים פתיחת דיון לאומי רחב בפרלמנט כדי להבהיר את אסטרטגיית הפריסה הצבאית המצרית בחו"ל ומידת התאמתה להתחייבויות החוקתיות.

משקיפים רואים במשבר זה מבחן ליחסים בין הרשות המבצעת לפרלמנט, במיוחד לאור הדרישות החוזרות ונשנות לכבד את סעיפי החוקה. האופוזיציה רואה בהרשאות צבאיות צורך להיות מוגבלות בזמן ובמטרה, ואסור להן להפוך למיקומים קבועים ללא כיסוי חקיקתי וחוקי ברור המבטיח את הגנת הריבונות הלאומית.

המפלגות הזהירו גם כי התעסקות ביכולות האזור לטובת פרויקטים בינלאומיים עלולה להוביל לחניקת ההשפעה המצרית בים האדום, מה שמהווה איום אסטרטגי שלא ניתן להתעלם ממנו. הן הדגישו את הצורך לבחון מחדש את כל הבריתות שעלולות להשפיע לרעה על האינטרסים הכלכליים הקשורים למעברים הימיים הבינלאומיים המנוהלים על ידי מצרים.

לסיכום, תיק הכוחות המצריים בחו"ל נותר אחד התיקים הרגישים ביותר ברחוב המצרי, כאשר רגשות לאומיים משתלבים בו עם הגבלות חוקיות. הכוחות הפוליטיים ממתינים לתגובה רשמית שתבהיר את אופי ההסכמים הצבאיים שנחתמו עם הצד האמירתי, ומידת כפיפותם לפיקוח הפרלמנטרי הקבוע בחוקה כדי להבטיח אי-קבלת החלטות מלחמה ושלום באופן יחידני.

שליחת כוחות מזוינים מצריים למשימה צבאית בחו"ל נחשבת להפרה חדשה של סעיף 152 בחוקה, הדורש אישור של שני שלישים מהפרלמנט.