משבר השקל החזק רודף את כלכלת הכיבוש: אזהרות מקריסת ענפי הטכנולוגיה והייצוא

לאחרונה גברה תדירות האזהרות מפני משבר כלכלי מתקרב הפוקד את השווקים הישראליים, המכוון ישירות לענפי הטכנולוגיה והייצוא, הנחשבים לעמוד השדרה של הכלכלה. חששות אלו נובעים מהעלייה חסרת התקדים בערך השקל, שהגיע לשיא מול הדולר מזה למעלה משלושה עשורים, מה ששיבש את חישובי החברות הגדולות והמשקיעים.

על פי דיווחים כלכליים עבריים, השקל נסחר כיום ברמה של 2.9 מול הדולר האמריקאי, הערך הגבוה ביותר של המטבע המקומי מאז אוקטובר 1993. עלייה פתאומית זו מאיימת לערער את מנועי הצמיחה העיקריים, על רקע שתיקה ממשלתית מוחלטת ועיכוב של בנק ישראל בשימוש בכליו המוניטריים להתערבות בשוק המט"ח ולריסון המטבע.

הסכנה טמונה בכך שרוב חברות הטכנולוגיה והיצואנים בישראל משיגות את הכנסותיהן בדולר אמריקאי, בעוד שהן נאלצות לשלם משכורות, מיסים והוצאות תפעוליות בשקל. פער זה בשערי החליפין מוביל אוטומטית לעלייה בעלויות התפעוליות וללחץ על שולי הרווח, מה שמעמיד את החברות בפני אפשרויות קשות שעשויות לכלול צמצום כוח אדם או העברת פעילות.

הערכות התאחדות התעשיינים בישראל מצביעות על כך שהפסדי הייצוא עשויים לעלות על 31.5 מיליארד שקל, השווים לכ-10.9 מיליארד דולר, עד סוף השנה הנוכחית. כמו כן, צפויות השפעות שליליות להתפשט גם לקופת המדינה, עם הערכות לאובדן של כ-3 מיליארד שקל מהכנסות המיסים כתוצאה מירידה ברווחי החברות המייצאות.

הייצוא מהווה כ-40% מכלל הפעילות הכלכלית בישראל, מה שהופך כל טלטלה בענף זה למבשרת מיתון רחב יותר שעשוי להשפיע על כל חלקי המדינה. למרות נתונים מדאיגים אלה, הגורמים הרשמיים עדיין סומכים על גורמים גיאופוליטיים וזרימת הון שחיזקו את ערך המטבע המקומי יתר על המידה.

מצדו, הודה נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, כי עליית ערך השקל ב-20% במהלך השנה האחרונה גרמה נזק ברור לרווחיות היצואנים. עם זאת, ירון סבר כי חוזק המטבע משקף אופטימיות בקרב המשקיעים לגבי הרגיעה האזורית וזרימת ההון, למרות הלחצים העצומים שהותירו שנות המלחמה הארוכות.

מנגד, מומחים ותעשיינים סבורים כי עוצמה מופרזת זו של המטבע הפכה לנטל המאיים על הגמישות הכלכלית שישראל התגאתה בה במשך שנים. עובדים בענף המחקר והפיתוח הזהירו כי המשך המצב הנוכחי ידחוף חברות טכנולוגיה להעביר בכפייה את מרכזי הפעילות שלהן מחוץ למדינה בחיפוש אחר סביבה פיננסית יציבה וכדאית יותר.

בנוגע לצעדים הנדרשים, קרא נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי, לבנק המרכזי לנקוט בצעדים מיידיים ונחרצים הכוללים הורדת ריבית. נובוגרוצקי הדגיש כי ישראל עומדת בפני סכנה של אובדן עליונותה הטכנולוגית שבנתה במשך עשורים, אם משרד האוצר לא יתערב בחבילת סיוע ותמריצים כלכליים דחופים.

בעדות מהשטח על עומק המשבר, חשפו אנשי עסקים ישראלים את כוונתם להעסיק עובדים מחוץ למדינה בשל העלייה הגדולה בעלות השכר הנקוב בשקל. המשקיע ליאד אגמון ציין כי החברות שבהן הוא משקיע כבר החלו להכין תוכניות מתקדמות להעברת פעילותן, ותיאר את חברות הייצוא התעשייתיות כעומדות על סף פשיטת רגל.

משקיפים מסכימים כי ענף ההייטק הוא הרגיש ביותר לתנודות אלו, לאור תלותו המוחלטת בשווקים העולמיים בגביית הכנסות. ובהיעדר גורם מנהיג ברור המנהל את המשבר הכלכלי, גוברים החששות מהגירה המונית של מוחות וחברות סטארט-אפ המהוות את קטר הצמיחה בתל אביב.

משבר זה מגיע בתקופה שבה הכלכלה הישראלית עדיין מתנדנדת תחת נטל ההפסדים הנובעים מהמלחמה המתמשכת ברצועת עזה. על פי דיווחים רשמיים, התוצר המקומי הגולמי איבד כ-8.6% במהלך השנים 2024 ו-2025, הפסד המוערך בכ-177 מיליארד שקל, המשקף את המחיר היקר של הפעולות הצבאיות.

למרות חתימת הסכם הפסקת אש באוקטובר 2025, ההפרות הישראליות המתמשכות הגבירו את אי הוודאות הכלכלית. תקיפות אלו גרמו למאות הרוגים ופצועים מאז חתימת ההסכם, מה שמשאיר את החזית הפנימית במצב כוננות תמידי המשפיע לרעה על אקלים ההשקעות ואמון השווקים העולמיים.

אנליסטים סבורים כי הטענות הרשמיות לגבי 'אופטימיות גיאופוליטית' כסיבה לחוזק השקל עשויות להיות רק כיסוי להתעלמות ממשבר מבני עמוק יותר. הירידה בערך הדולר מול המטבע המקומי משקפת גם זרימות כספים הקשורות לענף הטכנולוגיה, אך אלו זרימות שעשויות להתייבש במהירות אם חברות אלו יחליטו לעזוב לצמיתות.

הנוף הכלכלי בישראל עומד היום בצומת דרכים מסוכן, כאשר עוצמת המטבע מתנגשת עם קיימות הענפים היצרניים. ואם הממשלה ובנק ישראל לא יתערבו בצעדי תיקון יסודיים, 'העליונות הטכנולוגית' לכאורה עלולה להפוך לזיכרון מהעבר תחת נטל המספרים והמציאות המתוחה בשטח.

חוזק השקל מאיים על הגמישות הכלכלית, ועשוי לדחוף חברות טכנולוגיה ומחקר ופיתוח להעביר את פעילותן מחוץ לישראל.