אקונומיסט: עזה תקועה בין ההריסות לקיפאון הפוליטי המשרת את הצדדים בסכסוך

מגזין "אקונומיסט" צייר תמונה עגומה של המצב הנוכחי ברצועת עזה, והדגיש כי היעדר התקדמות פוליטית מחמיר את סבל התושבים באופן חסר תקדים. הדו"ח ציין כי מצב השיתוק הנוכחי נראה כאילו הוא מתאים לכל הצדדים המעורבים, למרות השלכותיו הקטסטרופליות על האזרחים.\n\nמקורות דיווחו כי חולדות הפכו ליצור היחיד הנע בחופשיות בין ערימות האשפה והאוהלים הבלויים המאכלסים מאות אלפים. לעומת זאת, הרשויות הישראליות מונעות כניסת ציוד חיוני לתיקון רשתות הביוב והמים הזמינות באזורים שבשליטתן.\n\nישראל טוענת כי החומרים הדרושים לתיקונים הם חומרים "דו-שימושיים" שעלולים להיות מנוצלים למטרות צבאיות, מה שהוביל להפסקת שירותים בסיסיים לחלוטין. האיסור הישראלי כלל בתים ניידים, אוהלים ואף רעל עכברים, בזמן שהרצועה חיה ללא חשמל או חינוך פורמלי.\n\nלמרות הכרזת הפסקת אש במסגרת תוכניתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, התקיפות הישראליות לא פסקו לחלוטין. מקורות רפואיים דיווחו על מותם של למעלה מ-750 בני אדם מאז הכרזת ההפוגה לפני כשבעה חודשים, מה שמרוקן את ההסכם מתוכנו ההומניטרי.\n\nתוכניתו של טראמפ, שכללה 20 סעיפים, הבטיחה סיוע מיידי הכולל כניסת 600 משאיות סיוע ביום ופתיחה מלאה של המעברים. התוכנית גם קבעה נסיגה הדרגתית של הכוחות הישראליים עם הגעת כוחות בינלאומיים וניהול ענייני הרצועה על ידי ועדת טכנוקרטים פלסטינית.\n\nהמגזין מציין כי סעיפים אלה נותרו בגדר שאיפות על הנייר, בעוד המנהיגים הנוכחיים מעדיפים את מצב ההמתנה המשרת את האינטרסים הפוליטיים שלהם. נראה כי הצד הישראלי בונה על הידרדרות המצב כדי לדחוף את התושבים לעזיבה מרצון מהרצועה ההרוסה.\n\nמנגד, תנועת חמאס נאחזת במה שנותר לה מהשלטון באזורים ששטחם מצטמצם בהתמדה כתוצאה מפעולות צבאיות. התנועה מעלה את מחירי הדלק והחומרים הבסיסיים כדי לספק הכנסות שיאפשרו לה לשלם משכורות לעובדיה לנוכח המחסור במשאבים.\n\nבגדה המערבית, נראה כי נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס חושש מהתפרקות שלטונו, ואינו מגלה רצון אמיתי להיות מעורב בניהול עזה. זאת במקביל לעיסוקה של הממשל האמריקאי בתיקים אזוריים אחרים, מה שמפחית את הלחץ על ישראל למלא את התחייבויותיה.\n\nהדו"ח חשף מצב מוזר של חברי "הוועדה הלאומית לניהול עזה" המתגוררים בבתי מלון יוקרתיים בקהיר ללא ביצוע משימות ממשיות. מהנדסים ואקדמאים אלה נתונים לפיקוח הדוק של ניקולאי מלאדנוב, הנציג העליון של מועצת השלום, השולט בתנועותיהם.\n\nעד כה, ישראל אישרה רק אלף אנשי כוח מתוך 25 אלף שאמורים להרכיב את כוח המשטרה האזרחית הפלסטינית החדש. סוגיית פירוק נשקם של הפלגים נותרה המכשול העיקרי המונע כל התקדמות בתהליך השיקום או הנסיגה הישראלית.\n\nצדדים בינלאומיים דורשים מחמאס להפוך למפלגה פוליטית אזרחית ולמסור את מחסני הנשק שלה ומפות המנהרות לוועדת הניהול החדשה. אך התנועה מציבה תנאים נגדיים הכוללים נסיגה ישראלית מלאה ושילוב עובדיה האזרחיים במבנה המנהלי החדש של הרצועה.\n\nההערכות מצביעות על כך שגדודי אל-קסאם עדיין מחזיקים בכ-20 אלף לוחמים בחיים, מה שמחזק את עמדת התנועה המסרבת למסור את נשקה. מנהיגי התנועה חוששים מחיסולם על ידי יריביהם המקומיים אם יוותרו על ארסנלם הצבאי.\n\nמבחינה פנימית, חמאס עדיין נוקטת בגישה הקיצונית שהנהיג מנהיגה המנוח יחיא סינוואר, כאשר המינויים החדשים נעשו על בסיס עקרון ההמשכיות ולא הרפורמה. הבחירות המוניציפליות האחרונות בדיר אל-בלח הראו המשך שליטה של אישים נאמנים לתנועה למרות שיעור ההצבעה הנמוך.\n\nהדו"ח הגיע למסקנה כי הלקחים שנלמדו ממלחמות האזור מאשרים כי מי ששולט בשטח מסרב לוותר עליו, ללא קשר לעלות האנושית. בהתאם לכך, תושבי עזה נשארים תקועים במעגל של עוני והרס, בעוד רק החולדות ממשיכות לנוע בחופשיות.\n\nשום דבר לא נע בחופשיות בעזה מלבד החולדות המתפשטות בין ערימות האשפה וההריסות.