הכיבוש מקדש את החלוקה באל-אקצא: הקלות למתנחלים והגבלות חמורות על מתפללים

העיר ירושלים הכבושה עדה לפרדוקס בוטה בניהול מסגד אל-אקצא המבורך, כאשר רחבת הכותל המערבי מתרחבת למתפללים יהודים וההגבלות על מספרם מוסרות, בעוד שהשטח הפנוי למוסלמים לתפילה נעלם מאז סוף פברואר האחרון. תמונה זו משקפת ניסיון ישראלי שיטתי לשרטט מחדש את גבולות הנוכחות הדתית במקום הקדוש הראשון לאסלאם, תוך ניצול הנסיבות הנוכחיות לכפיית מציאות חדשה.

בצעד שתואר כפרובוקטיבי, שר הביטחון הלאומי הישראלי איתמר בן גביר ביצע פריצה לאל-אקצא ביום שני בערב, במטרה להכין את הקרקע למדיניות חדשה שתעניק למתנחלים הטבות נוספות. בית המשפט העליון הישראלי אישר לאחרונה הגדלת מספר המתפללים היהודים בכותל המערבי מ-50 ל-100 איש, בתגובה לעתירות הדורשות הרחבת היקף התפילות התלמודיות.

מקורות בשטח תיעדו עשרות מתנחלים עומדים בתורים ארוכים מול שער יפו בעיר העתיקה, לקראת מעברם לרחבת הכותל המערבי לביצוע טקסים מיוחדים לחג הפסח היהודי. התקהלויות אלו מתרחשות בזמן שמשטרת הכיבוש ממשיכה להדק את המצור על הפלסטינים ולמנוע מהם גישה למסגד אל-אקצא, מה שהופך את הרחבות לאזורים כמעט ריקים מבעליהם.

השר הקיצוני בן גביר הסכים עם הנהגת המשטרה על מנגנון חדש לפתיחת מסגד אל-אקצא לקבוצות קטנות שלא יעלו על 150 איש בסיבוב אחד. משקיפים רואים בצעד זה ניסיון להשוות את מספר המתפללים המוסלמים למספר המתנחלים הפורצים, מה שמהווה קפיצה מסוכנת לעבר חלוקה זמנית ומרחבית בפועל של המסגד.

מצידו, החוקר האקדמי סאהר ע'זאווי אישר כי פרקטיקות אלו נכללות במסלול מואץ שבאמצעותו הכיבוש מבקש לכפות עובדות בשטח המבוססות על נרטיבים דתיים המנוצלים פוליטית. ע'זאווי הבהיר כי רשויות הכיבוש מנצלות את מצב החירום באופן סלקטיבי, כאשר ההגבלות מוטלות על הפלסטינים בעוד תנועת המתנחלים והתקהלויותיהם בסביבת העיר העתיקה מקבלות הקלות.

ע'זאווי הוסיף כי הפריצה האחרונה של בן גביר מהווה צעד פוליטי מכוון להכשרת הדרך להגברת הפריצות ההמוניות במקביל לסיום חגי הפסח. זה מתרחש במקביל להסלמה בהידוק המצור על הווקף האסלאמי ועובדיו, בניסיון ברור לנשל אותם מסמכויותיהם ולצמצם את תפקידם ההיסטורי בניהול ענייני מסגד אל-אקצא.

ההתפתחויות הנוכחיות מצביעות על דחיפת הכיבוש לעבר שלב מתקדם של פרויקט השליטה המלאה, מונע על ידי שיח דתי קיצוני המנצל מיתוסים כדי להצדיק שינוי הסטטוס קוו. מנהיגי הכיבוש מנצלים את מצב החולשה האזורי והעיסוק הבינלאומי כדי להעביר תוכניות אלו המכוונות ישירות נגד הזהות הערבית והאסלאמית של ירושלים.

מוסד ירושלים הבינלאומי הזהיר כי ההחלטה להגביל את מספר המתפללים ל-150 איש היא 'זריית חול בעיניים' ומטרתה להעמיק את חלוקת המסגד. המוסד הבהיר כי מספר זה אינו ממלא שורה אחת במסגד אל-קִבְּלִי, מה שאומר למעשה השארת המסגד סגור בפני מוסלמים ופתוח לחלוטין בפני פריצות מאורגנות של מתנחלים.

המוסד ראה בפתיחת המסגד לפולשים בחג היהודי לאחר סגירתו לאורך כל חודש הרמדאן וחג עיד אל-פיטר הוכחה לניצול המלחמה לשינוי זהותו של אל-אקצא. הוא גם מתח ביקורת על האצלת הסמכויות של בית המשפט העליון לשר בן גביר לשלוט בענייני המסגד, וראה בכך ביטול מפורש של התפקיד הירדני והאפוטרופסות ההאשמית על המקומות הקדושים.

הגופים הקדושים קראו לציבור הפלסטיני לצעוד לעבר מסגד אל-אקצא ולשבור את המצור שהוטל עליו באמצעות תפילה בשערים ובמפתנים. הם הדגישו כי כפיית פתיחת המסגד ללא תנאי היא חובת השעה להתמודדות עם ניסיונות הייהוד שהגיעו לרמות חסרות תקדים של סכנה.

לסיכום, מסגד אל-אקצא נשאר סמל ריבוני ותרבותי המאחד את האומה, שבו מצטלבים הזהות והקיום הפלסטיני מול מכונת הכיבוש. השינויים המתמשכים מחייבים את החזרת הפעולה העממית והרשמית כדי להתמודד עם פרויקטי החלוקה המבקשים להפוך את המסגד למקום קדוש משותף לקראת שליטה מלאה עליו.

הכיבוש שואף לכפות עובדות חדשות בשטח כדי ליישם את פרויקטיו המבוססים על נרטיבים דתיים המנוצלים פוליטית.