בשל סולידריותה עם פלסטין... חברת ועדת חופש הדת בארה"ב פוטרה

ההחלטה לפטר את קארי בריגן בולר מחברות בוועדת חופש הדת בבית הלבן בטקסס עוררה גל רחב של מחלוקת בחוגים הפוליטיים האמריקאים. צעד זה הגיע בעקבות שימוע סוער שבו נרשמו מתיחויות חריפות עקב עמדותיה המוצהרות של בולר כלפי הכיבוש הישראלי ושאלותיה הנועזות בנוגע להגדרת האנטישמיות.

בולר הופיעה במהלך הישיבה הרשמית כשהיא עונדת סיכה המשלבת את דגלי ארצות הברית ופלסטין, באיתות ברור לסולידריותה עם הסוגיה הפלסטינית. פעולה זו נחשבה על ידי יריביה הפוליטיים כחריגה מהפרוטוקול וניסיון להחדיר סוגיות פוליטיות חיצוניות לדיונים מקומיים הנוגעים לחירויות דתיות.

את הליכי הפיטורים הוביל סגן מושל טקסס ויושב ראש הוועדה, דן פטריק, שהפנה האשמות ישירות כלפי בולר בניסיון להסיט את מהלך הדיון. פטריק הדגיש בהצהרה רשמית כי הוועדה לא תאפשר לאף חבר לחטוף ישיבות כדי לשרת אג'נדות אישיות או פוליטיות שאינן קשורות לנושא המחקר הבסיסי.

פטריק הבהיר כי מה שאירע ביום שני במהלך הישיבה שהוקדשה לדיון באנטישמיות בארצות הברית היה חריגה בלתי מתקבלת על הדעת. הוא ציין כי החלטתו להרחיק את בולר נועדה להבטיח את המשך עבודת הוועדה הרחק מהמשיכות שתיאר כ'מגמתיות' ושמטרתן לעוות את מטרות הוועדה.

הישיבה הייתה עדה לחילופי דברים קשים כאשר בולר הפנתה שאלות ישירות לנשיא ישיבה יוניברסיטי, הרב ארי ברמן, בנוגע לטבע היחסים בין הקתוליות לציונות. בולר שאלה אם סירובם של קתולים לציונות מציב אותם אוטומטית בקטגוריית האנטישמים, מה שעורר את חמת הנוכחים.

שאלותיה של בולר לא נעצרו כאן, אלא היא התעמתה עם הפעיל היהודי שבוס קסטנבאום בשאלה על המלחמה המתמשכת ברצועת עזה. בולר דרשה מהעד לגנות באופן ברור את הפשעים שישראל מבצעת בעזה, וציינה כי שמה של ישראל חזר על עצמו מספר פעמים במהלך הישיבה מבלי להתייחס לקורבנותיה.

התנגשות מילולית זו הובילה להתערבותו של יושב ראש הוועדה דן פטריק כדי לסיים את הישיבה באופן פתאומי לפני השלמת סדר יומה. פטריק ראה בהתעקשותה של בולר להעלות את סוגיית עזה חריגה בוטה מנושא הישיבה שהתמקד בהגנה על מיעוטים דתיים באמריקה.

לאחר סיום הישיבה, בולר עמדה בפני לחצים כבדים להתפטר מתפקידה, אך היא סירבה לכך באופן מוחלט. היא הדגישה בהצהרות בפלטפורמות המדיה החברתית כי היא דבקה בעקרונותיה ולא תיסוג מחשיפת מה שתיארה כ'כפילות' בטיפול בסוגיות בינלאומיות.

בולר כתבה בפוסט שזכה לתהודה רחבה כי 'לעולם לא אשתחווה למדינת ישראל', וראתה בפיטוריה מחיר על אמירת האמת. היא הדגישה כי הניסיונות להשתיק קולות המבקרים את המדיניות הישראלית בתוך המוסדות האמריקאים לא יצליחו בסופו של דבר.

מנגד, החלטת הפיטורים התקבלה בברכה על ידי אישים ימניים ופעילים תומכי ישראל, ביניהם לורה לומר ושבוס קסטנבאום. אלה ראו בנוכחותה של בולר בוועדה איום על אובייקטיביות הדיונים הנוגעים למאבק בשנאה ובאנטישמיות.

מצד שני, אישים פוליטיים ותקשורתיים בולטים מתחו ביקורת על החלטת הפיטורים, וראו בה דיכוי חופש הביטוי בתוך הגופים המייעצים. הפוליטיקאית קנדיס אוונס אמרה כי בולר לא חטפה את הישיבה אלא מימשה את זכותה להעלות שאלות לגיטימיות המשקפות את נקודת המבט של פלח רחב מהאמריקאים.

אוונס הוסיפה כי החלטות שרירותיות כאלה יובילו לתוצאות הפוכות, שכן הן יתרמו להגברת המודעות הציבורית למה שתיארה כ'הארה נוצרית'. היא ציינה כי הציבור האמריקאי מתחיל להבין את היקף ההשפעה שמפעילות קבוצות הלחץ הפרו-ישראליות על ההחלטות הפוליטיות המקומיות.

אירוע זה משקף את מצב הפילוג העמוק בתוך ארצות הברית בנוגע לתמיכה הבלתי מותנית בישראל על רקע המשך התוקפנות בעזה. הפיטורים חושפים את היקף המגבלות המוטלות על פקידי ממשל המנסים לקשר את המדיניות האמריקאית לסטנדרטים אתיים וזכויות אדם בפלסטין.

קארי בריגן בולר היא אחד הקולות העולים בתוך המפלגה הרפובליקנית ובחוגים השמרניים שהחלו לסטות מהקונצנזוס המסורתי התומך בישראל. צפוי כי פיטוריה יפתחו דלת חדשה לדיון על גבולות חופש הדעה של פקידי ממשל בסוגיות רגישות.

לעולם לא אשתחווה למדינת ישראל, ומה שאירע הוא ניסיון להשתיק קולות החולקים על המגמות הרווחות.