מלחמת עזה: רווחים מסחריים אמריקאיים עצומים מה

וושינגטון –"הקדש" דוט קום- סעיד עריקאת

מלחמת עזה, מאז פריצתה באוקטובר 2023, לא הייתה סתם סכסוך דמים בין ישראל לבין הפלסטינים, אלא הפכה, כפי שמגלה עיתון וול סטריט ג'ורנל, לאחת המלחמות הרווחיות ביותר בהיסטוריה המודרנית של חברות הנשק האמריקאיות. מאחורי ההרס העצום שהפך את עזה להריסות, נוצר כלכלת מלחמה שלמה שהוזנה על ידי המימון האמריקאי והמדיניות הצבאית ששילבה בין אינטרסים אסטרטגיים לרווחים מסחריים.

על פי החקירה שפרסם העיתון האמריקאי, וושינגטון אישרה במהלך השנתיים האחרונות עסקאות נשק וציוד צבאי לישראל בשווי של מעל 32 מיליארד דולר, סכום חסר תקדים בהיסטוריה של היחסים ההגנתיים בין המדינות. זרם מתמשך זה של נשק וציוד הפך את המלחמה בעזה למניע מרכזי לשגשוג חברות כמו בואינג, נורת'רופ גרומן ולוקהיד מרטין, אשר זכו בחוזים בשווי מיליארדי דולרים לספק לצבא הישראלי את כל מה שהוא זקוק לו, מטיסות וטילים ועד דחפורים משוריינים.

למרות שישראל מקבלת מדי שנה 3.3 מיליארד דולר מהמימון הצבאי האמריקאי, סכום זה הוכפל בשנת 2024 והגיע ל-6.8 מיליארד, מבלי לכלול את הסיוע הלא כספי או את התמיכה הלוגיסטית והמודיעינית. בכך, הפכו משלמי המסים האמריקאים למממנים בלתי ישירים של מלחמה שצברה רווחים לחברות הענק, בעוד שהשאירו עשרות אלפי הרוגים ומאות אלפי פצועים ומפונים פלסטינים.

הרווח בזמן מלחמה

בואינג הובילה את רשימת המרוויחות מ“כלכלת המלחמה”, לאחר שקיבלה אישור אמריקאי למכור מטוסי קרב F-15 בשווי 18.8 מיליארד דולר, למסירה החל משנת 2029, בנוסף לחוזים נוספים עבור פצצות מונחות מהאוויר בשווי 7.9 מיליארד דולר. הערכות העיתון מצביעות על כך שעסקאות אלו בלבד מהוות כ-25% מההזמנות ההגנתיות הנוכחיות של החברה.

לוקהיד מרטין, הספק הראשי של טילים מדויקים, הודיעה בדו"ח השנתי שלה לשנת 2024 על עלייה בהכנסות מחלק הטילים בשיעור של 13%, והן הגיעו ל-12.7 מיליארד דולר, כשהיא מציינת כי חלק גדול מהעלייה הזו נבע מהביקוש הישראלי.

גם קטרפילר נהנתה מהמלחמה, שכן דחפוריה הממוגנים D9 משמשים באופן נרחב להריסת בתים של פלסטינים ולהסרת הריסות בתוך עזה, בעוד שחברת אושקוש מספקת לצבא הישראלי רכבים ממוגנים מדגם "איתן", ומנועים אמריקאיים המיוצרים על ידי יחידת רולס רויס במישיגן.

אך השגשוג המסחרי הזה אינו חף מעלות פוליטית ומוסרית. כמה חברות אמריקאיות נתקלות בתגובות שליליות מצד משקיעים וארגוני זכויות האדם, מה שגרם לקרנות פנסיה אירופיות גדולות למכור את חלקיהן בחברות המעורבות במכירת נשק לישראל, כמו קטרפילר, אושקוש ובלנטיר. כמו כן, גרמניה הודיעה על הפסקת ייצוא הנשק לישראל עד הודעה חדשה, ברמז למתח הגובר בין הרווחים הכלכליים לשיקולים ההומניטריים.

חברות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית בלב הקרב

והרווחים האמריקאיים לא הסתכמו בתעשיות ההגנה המסורתיות, אלא התפשטו גם לחברות הטכנולוגיה הגדולות שנכנסו